סע"ש 11255-12-15

לפניי בקשת הנתבעת 1 (להלן – הנתבעת) להורות לתובע לגלות תדפיס כניסות ויציאות מישראל החל משנת 2012 וכן פירוט תשלומים שקיבל מחברת קנאוס טברט (להלן – קנאוס) בתקופה בה עבד בנתבעת (להלן – בקשת הנתבעת). התובע מתנגד לבקשת הנתבעת.

התובע מצדו הגיש בקשה להורות לנתבעת להמציא לו את הקלטת המקורית על גביה הוקלטה שיחה אשר תמלילה הומצא במסגרת גילוי מסמכים (להלן – הקלטת).

בקשת הנתבעת

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה, כי דין בקשת הנתבעת להתקבל. אנמק קביעתי להלן.

העיקרון שנקבע בהלכה הפסוקה בעניין גילוי מסמכים הנו "...להרשות גילוי מסמכים הנחוצים כדי להגיע לחקר האמת, מתוך שמירה על איזון האינטרסים שבין בעלי הדין. המבחן המרכזי אם להתיר או לסרב את הגילוי הוא מבחן הרלוונטיות (מבחן הזיקה), ובד בבד – שקילה של מידת הפגיעה של אי נוחות ושל ההכבדה על הצד המגלה ועל צדדים שלישיים" (ד"ר י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה", מהדורת 2016, פרק 11 בעמ' 9).

בהקשר זה נפסק, כי הכלל הוא ביצוע גילוי מרבי של המסמכים הרלוונטיים למחלוקת כאשר "ביסודו של כלל זה מונח ערך גילוי האמת אשר משרת הן את הצדדים להליך, בהבטיחו עשיית משפט צדק, והן את הציבור בכללותו, בהבטיחו את תקינות פעילותה של המערכת המשפטית – חברתית כולה" (בג"צ 7793/05 אונ' בר אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', ניתן ביום 31/1/11).