סע"ש 1119-09-16

בפניי בקשת התובעת, להתיר הגשת תצהירו של מר ר. ארז, יו"ר ארגון המורים("התצהיר"), לאחר שהתקבלה התביעה המתוקנת בנוסח ש"בעצת" ביה"ד הארצי, ובעקבות פס"ד שניתן היום(בר"ע 43976-02-17; "פסה"ד").

טוענת המבקשת כי מדובר בתצהיר מהותי , שהיה מצורף לו הארגון היה נותר צד להליך. אין מדובר בראייה "רגילה", אלא בבקשה הנגזרת מהחלטות שניתנו בהליך, תצהיר מהותי של מי שליווה את ההליכים בעניינה באופן אישי.

התצהיר הוגש לפני כשבועיים ולפיכך, אין לקבל טענה כי לא יהיה בידי המדינה להספיק להגיב לתצהיר.

עפ"י סעיף 33 לחוק ביהד"ע יש לנהוג בגמישות פרוצדוראלית.

המדינה בתגובתה עתרה לדחיית הבקשה, תוך שהפנתה כי פסה"ד הורה על דיון מחדש בבקשה – כך שלא ברור מדוע נדרשה המבקשת להגיש בקשה זו מלכתחילה.

לגופא, טענה כי אם עסקינן (כטענת התובעת) בתצהיר מהותי – מדוע לא צורף עם כתב התביעה המתוקן והתצהירים המתוקנים?; צירוף/אי צירוף הארגון אינו מקנה לתובעת זכות להשלים תצהיריה בשלב כה מאוחר, כשלנתבעת עמדו 20 יום סה"כ להגנתה ועדויותיה.

ברי כי עסקינן ב"מקצה שיפורים" נוסף! יש לשקול גם מה טעם לא הובא התצהיר בזמן הראוי, ודאי משכל העובדות שבתצהיר היו ידועות לתובעת עוד קודם לתביעה ולתצהיריה.

ולהכרעתי-

משהחלטתי ניתנת בערבו של יום דיונים ומשההליך קבוע לעוד יומיים ולאחר ששבתי ועיינתי בפסה"ד אליהם הפנה פסה"ד והפנו הצדדים, ניתנת היא בקציר האמר:

מדובר בהחלטה דיונית בהליך שהחל כצו מניעה. מתוך שנהיר כי עכוב בשמיעתו, יגרום לשמיעתו רק בשנה"ש הבאה – לא סברתי כי יש לאפשר לתובעת לשנות ולתקן מהלכיה, "ב/כרצונה", תוך התעלמות מהאופן הראוי לניהול הליך משפטי. ויובהר – לעתים, כשמול עיני ביה"ד עומס ההליכים, מחד ומאידך, "יומן ביה"ד" וכשעסקינן בהליך שהחל כבקשה לצו מניעה ועפ"י ההלכה יש לשומעו בהתאם – נערכים שיקולים ואיזונים שונים(שלא תמיד נותן להם ביה"ד ביטוי בהחלטות), תוך שמול עיניו (גם) כי צדק נדחה – אינו רצוי.

ויובהר – אף הנתבעת הוכפפה לסד זמנים קצר ביותר להגנתה ולעדויותיה, ע"מ שלא ידחה הדיון.

ודאי אין שחר לטענה, כביכול, משהוגש התצהיר לפני כשבועיים, אין להשמע לטענה אפשרית, שלא יהיה סיפק בידי הנתבעת להגיב לתצהיר – ואתהה: האמנם סבורה התובעת כי הצד שכנגד "יושב וממתין" לאופן בו מוצאת היא לכלכל ענייניה??!!

ועוד יותר אין להבין טענות-הנמקות התובעת – שהרי עיון בתצהיר מלמד כי רובו ככולו