סע"ש 11150-12-15

בפני בית הדין בקשה הנתבעת למתן צו לשירות התעסוקה למסור לנתבעת את פירוט המועדים בהם ביקש וקיבל התובע דמי אבטלה.

1. התובע התנגד לבקשה וטען כי המידע המבוקש אינו רלוונטי ולא יועיל לטענות הנתבעת. לטענתו, הנתבעת העלתה השערה לפיה התובע חתם אבטלה בתקופה בה טען כי עבד אצל הנתבעת. טענה זו אינה רלוונטית, כיוון שאף אם התובע פעל כאמור, אין בכל כדי להכריע בשאלה מהו מועד תחילת העבודה של התובע אצל הנתבעת. זאת ועוד, הנתבעת מודה שהתובע עבד אצלה בחודש פברואר, ואף ביחס לחודש זה טענה כי ייתכן שהתובע קיבל דמי אבטלה. משכך אף לשיטת הנתבעת אין במידע שיתקבל כדי להשפיע על מועד תחילת העסקה, וכל מטרת הנתבעת להשחיר את פני התובע. עוד טען התובע כי הצו אינו דרוש לקידום התביעה, שכן מועד תחילת העבודה אינו אדן מרכזי שעליו נשענת התביעה, בשים לב לכך שהמחלוקת בין הצדדים בעניין זה, נוגעת לשבועיים בלבד.

2. ב"כ הנתבעת הגיש "הודעה" לפיה מתגובת התובע עולה כי ברצונו להסתיר מידע חיוני ורלוונטי, שהרי אם קיבל דמי אבטלה בחודשים ינואר ופברואר, יש בכך כדי להזים את טענתו לפיה החל לעבוד אצל הנתבעת בחודש ינואר. זאת ועוד, עצם קבלת דמי אבטלה בתקופה בה עבד אצל הנתבעת, מלמדת על אופי התובע, ומזימה את שקריו לפיהם לכאורה שכרו שולם ב"שחור".

3. לאחר עיון בבקשה, בתגובת התובע ובתשובה לתגובה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

4. ראשית יצוין כי אין במסמך המבוקש כדי להוכיח את טענות מי מהצדדים בדבר מועד תחילת העבודה.

5. כפי שהבהירה הנתבעת, לשיטתה התובע עבד אצל הנתבעת בחודש פברואר, ויתכן כי קיבל דמי אבטלה אף בתקופה זו. משכך אף אם לכאורה קיבל התובע דמי אבטלה בחודש ינואר, אין בכך כדי להוכיח, אף לשיטת הנתבעת, כי התובע לא עבד אצלה בחודש ינואר.

6. משכך, המסמך המבוקש אינו רלוונטי ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

7. זאת ועוד, המסמך המבוקש פוגע בפרטיות התובע, והגם שלטענת הנתבעת ניתן להסיק ממנו על אופיו של התובע, באם אכן קבל דמי אבטלה בתקופה בה עבד אצלה, אין בנימוק זה כדי לפגוע בפרטיות התובע, מעבר לצורך. ניתן לברר זאת בחקירה נגדית מבלי להטריח את המוסד לביטוח לאומי בזוטי דברים.

8. נוכח האמור, הבקשה נדחית.