סע"ש 11003-07-16

1.עניינה של החלטה זו בקשת התובעת לפטרה מתשלום אגרת בית הדין בסך 1,200 ש"ח, לפי תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008 ("תקנות האגרות"), מטעמים של חוסר יכולת כלכלית.

2.בתצהיר שצורף לבקשה ציינה התובעת כי היתה מחוסרת עבודה למשך שלושה חודשים, עד ליום 19/5/16, והיא עובדת כיום בתפקיד מטפלת; היא אם חד הורית ולה שני ילדים, קטין וחייל, הסמוכים על שולחנה; היא מקבלת מזונות מבעלה לשעבר בסך 1,550 ש"ח לחודש, וכן תשלום ממשרד הבינוי בסך 1,170 ש"ח לחודש.

3.הבקשה הועברה לתגובת הנתבעות בהחלטת בית הדין מיום 6/7/16. בהתאם להודעת התובעת מיום 19/7/16, כתבי בי-הדין הומצאו לנתבעות ביום 12/7/16. הנתבעות לא הגיבו לבקשה ולא הוגשה כל הודעה מטעמן, על אף שחלף המועד להמצאת התגובה. בנסיבות אלה, מצאתי שיש לדון בבקשה בהעדר תגובה.

4.        לאחר שעיינתי בכתב התביעה, בבקשה ובתצהיר שצורף לה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

5.בקשה לפטור מאגרה מטעמים של חוסר יכולת כלכלית נבחנת על יסוד קיומם של שני תנאים מצטברים – ראשית, "היותו של ההליך מגלה עילה"; ושנית, העדר יכולת כלכלית.

6.באשר לעילת התביעה: בהתאם לכתב התביעה, התובעת הועסקה בנתבעת 1 בתפקיד מטפלת, משנת 2014 ועד פיטוריה ביום 26/2/16. לפי הנטען בתביעה, במשך כל תקופת עבודתה נחשפה התובעת להתנכלויות והשפלות מצד הנתבעת 2. אי לכך עתרה התובעת לחייב את הנתבעות בתשלום פיצויים מכוח חוק איסור לשון הרע בסך 100,000 ש"ח, וכן פיצוי בגין התנכלות תעסוקתית וקיום חוזה בחוסר תום לב בסך 20,000 ש"ח.

למקרא כתב התביעה והמסמכים שצורפו לו, לרבות התכתבויות בין באי כוח הצדדים, נדמה כי עילת התביעה נסמכת על ראיה בודדת והיא תמליל שיחה מיום 24/1/16, אשר לטענת התובעת "היתה מלווה, כרגיל, בהשפלות, השמצות וכינויי גנאי מצד רינה (הנתבעת 2)". ספק אם די ראיה זו כדי להוכיח את עילת התביעה, כאשר לגרסת התובעת, הנתבעת 2 התנכלה לה לאורך כל תקופת העבודה, לרבות שימוש בכוח פיזי והתבטאויות משפילות ופוגעניות בנוכחות עמיתים ומטופלים. יחד עם זה, אמנע מלהביע דעה ביחס לסיכויי התביעה, שעה שהתובעת ממילא לא עמדה בתנאי השני ולא הוכיחה העדר יכולת כלכלית.

7.באשר ליכולתה הכלכלית של התובעת: המבקש פטור מאגרה עקב חוסר יכולת לשלמה נדרש לשאת בנטל ההוכחה לעניין זה. עליו לפרוש בפני בית הדין תמונה מלאה באשר לרכושו, הכנסותיו ומצבו הכלכלי. בהעדר פרישה מלאה שכזו דין הבקשה להידחות. עקרונות אלו מבטאים את העובדה שהפטור מתשלום האגרה הוא חריג לכלל. 

8. עיון בבקשה מעלה כי התובעת מועסקת מאז יום 20/5/16 כמטפלת, אולם התובעת לא פירטה בתצהירה האם שולמו לה דמי אבטלה בשלושת החודשים בהם היתה מובטלת. לבקשה גם לא צורפו תלושי השכר ממקום עבודתה הנוכחי. תדפיס חשבון הבנק שצורף לבקשה אינו מלמד על שכרה של התובעת, שכן מדובר בתדפיס תנועות עו"ש מיום 1/2/16 ועד 21/2/16 וכן מיום 20/3/16 ועד 23/5/16. על אף שהבקשה הוגשה ביום 6/7/16, נמנעה התובעת מלהציג נתונים אודות מקורות הכנסתה בתקופה שמיום 24/5/16 ועד מועד הגשת הבקשה.