סע"ש 10839-02-14,"ש 12828-02-14

1.לפני בקשת הנתבעת לסילוק עילות ורכיבי תביעה על הסף בהתאם לתקנות 44 ו-45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. הנתבעת טוענת כי יש לסלק עילות ורכיבי תביעה מחמת העדר סמכות עניינית, איחוד תביעות המשיבים לכתב תביעה אחד, התיישנות, מניעות וחוסר תום לב וניקיון כפיים.

2.רקע עובדתי

א.התובעים ברטה ימפולסקי והלל מרקמן (להלן- התובעים) הגישו תביעה נגד אגודת ידידי הבלט הקלאסי. בתביעתם הם עותרים לסעדים שונים הקשורים בעבודתם במסגרת הבלט, בין היתר החזר הלוואות שנתנו לבלט.

ב.אגודת ידידי הבלט הקלאסי (להלן- הנתבעת או האגודה) הינה עמותה רשומה במסגרתה פועלים בית הספר לבלט קלאסי ולהקת בלט. הנתבעת הוקמה ונוהלה במשך 45 שנה על ידי התובעים.

ג.ביום 22.11.15 הגישו התובעים כתב תביעה מתוקן ובעקבותיו הגישה הנתבעת את הבקשה שבפני. לאחר קבלת תגובת התובעים ותשובה לה, וכן הבהרה לפיה הנתבעת אינה עומדת על בקשתה לסילוק על הסף מחמת היעדר תשלום אגרה כדין, אולם עומדת על יתר הבקשה, אפנה למתן החלטתי. מאחר והבקשה כוללת עניינים שונים, אדון ואכריע להלן בכל רכיב בנפרד.

3.המסגרת הנורמטיבית:

בהתאם לתקנות 44 ו- 45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי-דין), התשנ"ב - 1991, רשאי בית הדין בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לסלק על הסף כתב טענות.

כבר נפסק, כי:

"סעד זה של מחיקה על הסף מופעל על ידי בית המשפט ביד קמוצה ובמשורה, ובבתי הדין קצרה המשורה עוד יותר" (דבע מז/1-3 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' רון ורדי ואח' פד"ע יט, 63)

עוד נפסק, כי סעד של סילוק תובענה על הסף הוא סעד קיצוני ובית הדין אינו נוקט בו, אלא במקרים חריגים (ע"ע 408/07 מדינת ישראל נ' כהן, ניתן ביום 13.02.08).

כאשר מדובר בבקשה לסילוק של תביעה על הסף, הכלל הינו, שאין בית המשפט בוחן מהם סיכויי התובע להצליח בתביעתו. אפילו סיכויי התובע קלושים, לא יחסום בפניו בית המשפט את הדרך לבירור תביעתו, אם קיים סיכוי כלשהו על פי כתבי הטענות, הנמצאים לפני בית המשפט, שהתובע יצליח בתביעתו. עם זאת, מכיר הדין בקיומם של מקרים יוצאים מן הכלל בהם יורה על מחיקת התביעה או דחייתה כאשר ברור לו שלא יעלה בידי בעל הדין לקבל את הסעד המבוקש אף יוכיח את כל העובדות המפורטות בכתב תביעתו (ע"ע 734/06 ג'הג'האה נ' מועצה מקומית ערערה, ניתן ביום 24.06.08).

סילוק על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית

4.הנתבעת טוענת כי יש לסלק עילות וסעדים שונים מאחר שהם אינם בסמכות בית הדין שכן עניינם אינו קשור ביחסי עבודה בין הצדדים אלא במערכת הסכמים בין התובעים לנתבעת אשר נבעו מכובעם כמייסדי הנתבעת. אי לכך, טוענת כי יש לסלק את הסעדים - החזר הלוואות, החזר כספים שהופקדו במסגרת הסכם ההבראה, שחרור המשיבים מערבויות לבנקים ו/או לצדדים שלישיים וכן סכומים הנובעים מזכויות נטענות הקשורות לקניין רוחני של התובעת.