סע"ש 10810-05-16

אם לקבל ראיה. יש לאזן בין זכות הציבור לדעת וזכותו של בעל-דין להביא ראיות התומכות בטיעוניו לבין הפגיעה בפרטיות של בעל-דין".

12.לגופו של עניין – בקשה למתן פרטים נוספים – לאחר עיון בבקשה זו, ניתן לחלק בקשה זו לשני חלקים. בחלקה הראשון מתבקשת הנתבעת לפרט את כל שמות הקצינים ו/או השוטרים אשר קיבלו קצבה "בטעות", וכן את הסיבות שהביאו את הנתבעת שלא לנכות שכר זה, התקופה בה נמשכה "הטעות" וכיו"ב פרטים. כן מתבקשת הנתבעת לפרט את שמות כל קציני הפיקוח והבקרה ממחוזות חוף וצפון אשר קיבלו את התוספת כאמור ומדוע הם קיבלו אותה, ולאחר מכן את שמות כל קציני לשכות ממ"ר וממ"ז אשר קיבלו את התוספת (ראו סעיפים א'-ג', 1א-1ב וכן סעיף 4 לבקשה). בחלקה השני של הבקשה, מבקש התובע לקבל לידיו את שמות הקצינים אשר שירתו במערך תלונות הציבור ואשר קיבלו את התוספת האמורה (סעיף 2א לבקשה).

13.הליכי מתן פרטים נוספים מוסדרים בתקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. המלומד לובוצקי אף מדגיש ביחס לכך, כי תקנה זו מהווה "... כלי דיוני חשוב הנחוץ לנוכח כתבי טענות סתמיים, או הכחשות סתמיות בכתב ההגנה..." (י. לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, מהדורת 2011, פרק 11 בעמ' 18).

14.באשר לחלקה הראשון של הבקשה, דין הבקשה להידחות, וזאת מחמת כמה טעמים. ראשית, אני מסכים עם הנתבעת אשר טענה כי מדובר ב"מסע דייג" מופרז ומכביד, וכאשר גם אין למידע זה כל רלוונטיות לתביעתו של התובע, וכן שהמדובר בפגיעה משמעותית בפרטיותם של קציני משטרה רבים (ואולי אף רבים מאוד), וללא כל עילה. בהקשר זה אציין, כי התובע לא הציג ולו ראשית ראייה לטענותיו להפלייה אל מול הקצינים האחרים אשר מילאו וממלאים תפקידים רבים ומגוונים, ולא הוסבר מהם קווי הדמיון אשר מייצרים לכאורה זיקה בין החלת תוספת השכר על קצינים אלו, ובין תפקידו באותה תקופה רלבנטית של התובע.

15.שנית, ראוי להזכיר בהקשר זה את טענת הנתבעת, ולפיה ככל שאוכלוסיה כלשהי במשטרה מקבלת תוספת כזאת או אחרת, למרות שהיא אינה עומדת בתנאים הנדרשים, הרי שממילא אין בכך כדי להקים לתובע זכאות יש מאין. שלישית, דרישתו של התובע בהקשר זה הינה למעשה סוג של שאלון ולא דרישת פרטים נוספים, וממילא ראוי שעניין זה יתברר במסגרת שלב הבאת הראיות וחקירה נגדית, ואין המדובר בנושא שראוי להיות מושא של בקשה לפרטים נוספים.

16.מאידך, התובע טוען כאמור להפלייתו אל מול קצינים אחרים ממערך תלונות הציבור. בהתאם, בנוגע לחלקה השני של בקשת הפרטים, הרי שככל שסיווגו ומעמדו של התובע היה זהה למעמדם של קצינים אחרים ממערך זה, בתקופה הרלבנטית לתביעה, ואשר זכו לתוספת שכר לאחר הפעלת טבלת השקילה (ראו בהקשר זה סעיף 17 לכתב ההגנה, וכן סעיף 54 לכתב ההגנה וסעיף 6 לתגובת הנתבעת מיום 25.1.2017), הרי שיש למידע זה רלוונטיות לתביעה. כמו כן, אין חולק כי מידע זה נמצא בידיה של הנתבעת בלבד.

17.בהתאם, יש לקבל את הבקשה בכל הנוגע לפרטים אודות קצינים ממערך תלונות הציבור אשר קיבלו את תוספת השכר, בתקופה הרלוונטית ולאחר הפעלת טבלת השקילה. על מנת לצמצם את הפגיעה בפרטיות הצדדים השלישיים, תעביר הנתבעת רשימה של דרגות ובעלי תפקידים בלבד, מבלי לציין כל פרט מזהה אחר, וזאת ככל שאכן תמצא כי קצינים מהמערך המדובר קיבלו תוספת "שיטור חדש".

18.בקשה לגילוי מסמכים ספציפי – עיון בבקשה מעלה, כי התובע דורש מסמכים אשר בעיקרם הינם זהים וחוזרים על בקשותיו למתן פרטים נוספים, אך בלשון אחרת. כאמור, מדובר בבקשה כללית ולמסמכים שאינם רלוונטיים לתביעה. באשר לסעיף 3 לבקשה, אשר בו מתבקשת הנתבעת להשיב האם יש בידיה מסמך המאמת את טענת התובע כי ביום 1.5.2012 היה סיווגו קצין חקירות ייעודי, הנתבעת ציינה בסעיף 1 לתגובתה, כי כפי שצוין בתצהיר גילוי המסמכים אשר העבירה לתובע, הוזמן תיקו האישי של התובע אל משרדי הפרקליטות, והתובע מוזמן להגיע במועד המוסכם על הצדדים על מנת לעיין בתיק.

19.בתשובתה זו של הנתבעת יש כדי להניח את הדעת, ולהעמיד בפני התובע את המידע האישי הנוגע אליו, והרלוונטי לביסוס תביעתו. בהתאם, בקשתו של התובע לעניין גילוי מסמכים ספציפי נדחית. יובהר, כי במידה ויהיו לתובע בקשות נוספות לאחר עיון בתיקו האישי, הוא יוכל לפנות לבית הדין בהקשר זה.

20.בקשה למתן שאלון – שאלון הינו כלי פרוצדורלי שהשימוש בו נדיר בבית הדין לעבודה, ואפשרי רק מטעמים מיוחדים שיירשמו (ראו תקנה 46(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991). די בטעם זה, ובעובדה שהתובע כלל לא הסביר מהו הנימוק המיוחד הקיים למתן שאלון (ראו תגובת התובע מיום 12.1.2017), כדי לדחות את הבקשה. ראו בהקשר דומה – ס"ע (ב"ש) 9836-03-11 עזור – החב' העירונית לתרבות ספורט ומרכזים קהילתיים באשדוד בע"מ, החלטה מיום 4.9.2011.