אחמד מחמד אחמד עואקרי נ' טכנו פלנט בע"מ

בפני בקשה לביטול פסק דין.

הרקע לבקשה

1.התובע הגיש תביעה זו ביום 9.10.2016. ביום 16.1.2017 הגיש התובע בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה.

2.בפסק הדין שניתן ביום 16.1.2017 צוין, כי ביום 4.12.2016 הגישה הנתבעת בקשה למתן ארכה להגשת כתב הגנה וביקשה להגישו בתוך 30 ימים. בהחלטתי מאותו יום ניתנה לנתבעת ארכה כמבוקש. ביום 10.1.2017 לאחר שהנתבעת לא הגישה כתב הגנה חרף חלוף המועד שנקבע בהחלטתי מיום 4.12.2016, ניתנה לה ארכה בת 5 ימים להגשת כתב ההגנה. בהחלטתי מאותו מועד נקבע, כי ככל שלא יוגש כתב הגנה עד ליום 15.1.2017 יהיה התובע רשאי להגיש בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה.

3.ביום 22.1.2017 הגישה הנתבעת בקשה לביטול פסק הדין. בבקשתה טענה הנתבעת כי כתב ההגנה הוכן במועד ונשלח לבית הדין ובדיעבד התברר כי לא נקלט (ר' סעיפים 1 ו – 6 לבקשה). כמו כן טענה הנתבעת, כי החלטתי מיום 10.1.2017 לא הובאה לידיעת ב"כ הנתבעת והיא נשלחה באמצעות הדוא"ל למשרדו הקודם של ב"כ הנתבעת, אותו עזב ביום 1.1.2017, רק ביום 14.1.2017 (ר' סעיפים 3-2 לבקשה).

4.עוד ציינה הנתבעת כי כתב ההגנה הוגש כבר ביום 17.1.2017 וכי יש לה טענות הגנה טובות מפני תביעת התובע (ר' סעיף 10 לבקשה) וכי הנזק שיגרם לנתבעת אם יוותר פסק הדין על כנו הוא בלתי הפיך (ר' סעיף 11 לבקשה).

5.התובע טען בתגובתו, כי הנתבעת לא הצביעה "על כל פגם ו/או סיבה מוצדקת אשר בגינה יהיה צורך בביטול פס"ד" (ר' תגובת התובע) וכי "כתב התביעה יחד עם הדרישה להגשת כתב הגנה וכן הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה והחלטת כב' ביה"ד לתגובת הנתבעת על כל הנספחים הומצאו לנתבעת" (ר' תגובת התובע).

6.בדיון שהתקיים ביום 21.3.2017 בבקשה לביטול פסק הדין טענה הנתבעת, כי פעלה מיד לכשנודע לה על מתן פסק הדין וכי החלטות בית הדין לא הומצאו לב"כ הנתבעת (ר' פרוטוקול עמ' 1 שורות 22-14). התובע ציין, כי לפנים משורת הדין יסכים לביטול פסק הדין אך הוא עומד על חיובה של הנתבעת בהוצאות "היות וחברי בעצמו בטענותיו טען כי הסיבה לתקלה מעברו ממשרד למשרד והוא מנסה להטיל את האחריות על משרדנו" (ר' פרוטוקול עמ' 2 שורות 11-10).

7.באשר לסיכויי הגנתה ציינה הנתבעת, כי עומדות לה טענות הגנה טובות כנגד תביעת התובע, ובין היתר, כי התובע כלל לא עבד שעות נוספות, קיבלת תלושי שכר מדי חודש בחודשו, הועברו בגינו תשלומים לקופת גמל בשיעור 8.33% משכרו מדי חודש בחודשו ו"הכספים מצויים בקופות והוא יכול לקבל אותם. אין הפרשים שאנו צריכים לשלם" (ר' פרוטוקול עמ' 2 שורות 7-3).