סע"ש 1073-11-14

1.בהמשך להחלטתי מיום 17/6/15, בפני תשובת התובעת להחלטה ותגובת הנתבעת לתשובת התובעת.

2.בכל הנוגע להפרשי חופשה בגין שנת 2011, אישרה התובעת כי התחשיב בקירוב שערך בית הדין בהחלטה מיום 17/6/15 מקובל עליה.

משכך, הואיל ועל פי תחשיב זה סכום דמי החופשה להם היתה זכאית התובעת בגין שנת 2011 הוא 2,140 ₪, והואיל ואין חולק, אף לשיטת התובעת (ראה: כתב התביעה) כי בגין שנה זו שולם לתובעת הסך של 1,260 ₪ במשכורת חודש פברואר 2011 והסך של 1,562 ₪ במשכורת חודש יולי 2011,– אין זאת אלא שלא נותרה יתרת חוב לדמי חופשה בגין שנת 2011, ועל כן ברכיב דמי החופשה נותרה פלוגתא אחת והיא זכאות התובעת לאותם 22 ימי חופשה בגין התקופה שהחל מחודש ינואר 2012 ואילך. לעניין זה חלוקים הצדדים ביניהם בשאלה האם רשאית היתה הנתבעת לזקוף ימי העדרות בגין מחלה על חשבון אותם 22 ימי חופשה, אם לאו.

3.אשר לתביעה להפרשי פיצויי פיטורים – בקשת התובעת בתגובתה מיום 15/6/15 היתה לאפשר לה לכלול בתחשיב תקופת עבודתה של התובעת כעובדת שעתית, גם עמלות להם הייתה זכאית כעובדת שעתית, ונטען כי התובעת קיבלה תוספת עמלות גם כאשר הוגדרה כעובדת שעתית וגם כאשר הוגדרה כעובדת חודשית.

אכן, על פי הדין וההלכה הפסוקה עמלות במובחן מבונוסים נכללות בחישוב המשכורת הקובעת של עובד לעניין פיצויי פיטורים. אי לכך ניתנה החלטת בית הדין מיום 17/6/15 כדלקמן:

"רשמתי בפני את טענת התובעת לפיה יש לקחת בחשבון, בנוסף להיקף השעות, גם את ממוצע העמלות ל-12 חודשי העבודה האחרונים שקדמו לחודש ינואר 2012. על מנת שניתן יהיה לדעת האם נותרה פלוגתא בין הצדדים בנוגע לתביעה להפרשי פיצויי פיטורים ולהגדירה, תודיע התובעת עד ליום 5/7/15 עם העתק במישרין לב"כ הנתבעת, האם היא עומדת על טענתה להפרשי פיצויי פיטורים בגין התקופה שעד 1/2012, וככל שהתשובה בחיוב, תציין מה גובה ההפרש לטענתה ותצרף רשימה של סכומי העמלות בכל אחד מ-12 חודשי העבודה האחרונים שקדמו לחודש ינואר 2012".

במקום לפעול בהתאם להחלטת בית הדין, הגישה התובעת תחשיב של ממוצע הבונוס ששולם לה ב-12 חודשי עבודתה האחרונים כעובדת חודשית, בונוס, לגביו הבהירה עוד בהודעתה מיום 3/5/15, כי הוא אינו נכלל בחישוב פיצויי הפיטורים שערכה. מכל מקום לשיטת התובעת, לאחר הוספת ממוצע הבונוסים, בניגוד להחלטת בית הדין, נותרה יתרה בסך 95 ₪ בגין פיצויי פיטורים.

4.מעבר לכך שגם תחשיב מאוחר זה אינו טועם את הוראות הדין, אין דעתו של בית הדין נוחה מהפרת החלטתו המפורשת. תכלית ההחלטות שנתנו עד הלום נועדה לצמצם את הפלוגתאות שבין הצדדים ולאפשר דיון ממצה בפלוגתאות האמיתיות שבין הצדדים, ולא להרחיבן חדשות לבקרים.

משאלו הם פני הדברים, ולאחר שנתתי דעתי להיקף הסכום בו מדובר אף לשיטת התובעת עצמה – אני מורה כאמור בהחלטתי מיום 1/6/15 כי לא נותרה יתרה לתשלום בגין הפרשי פיצויי פיטורים, ועל כן אני מורה על מחיקת פלוגתאות א' ו-ב' מרשימת הפלוגתאות מיום 26/3/15.

זאת ועוד, לאור המבואר בסעיף 2 לעיל, הרי שגם פלוגתא ג' לרשימה הנ"ל תחודד ותועמד על המחלוקת שנותרה בין הצדדים בעניין פדיון החופשה כמבואר לעיל.

5.אי לכך ולאור כל המבואר לעיל, הפלוגתאות שנותרו בתיק זה הן כדלקמן:

1. האם התובעת זכאית לפדיון חופשה בגין 22 ימי חופשה בתקופה שהחל מחודש ינואר 2012 ואילך, אשר נזקפו על חשבון העדרות בימי מחלה?

2.בכפוף לפלוגתא 1 לעיל, האם התובעת זכאית להפרשי פדיון חופשה ואם כן באיזה סכום?