סע"ש 10670-07-12 קזז נ' ביטון

תמצית הליכי ההתדיינות

1.בכתב התביעה, עתרה התובעת לחייב את הנתבע לשלם לה סך (קרן) כולל של 74,447 ₪ שהורכב מסיכום של רכיבי תביעה שונים (שכר עבודה, פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, פדיון דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה, דמי חגים, ופיצוי בשל אי-הפרשה לפנסיה).

בבסיס התביעה עמדו טענות התובעת על כך שהיא הועסקה כמלצרית במסעדתו של הנתבע, במשך תקופה של כארבע שנים וחצי (תחילה - במשרה חלקית במקביל לשירותה הצבאי, ובהמשך במשרה מלאה שכללה גם העסקה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית), מבלי שקיבלה את מלוא השכר המגיע לה (וכשלמעשה בתקופת ההעסקה במשרה מלאה, התבסס שכרה רק על התשרים שניתנו על ידי לקוחות המסעדה), מבלי שקיבלה זכויות אחרות שהגיעו לה כעובדת, עד שבסופו של דבר עבודתה הסתיימה בנסיבות שזיכו אותה בפיצויי פיטורים, בשל החלטת הנתבע להפחית את היקף משרתה, אך היא לא קיבלה פיצויי פיטורים ולא הודעה מוקדמת.

2.הנתבע הכחיש בכתב הגנתו חלק ניכר מטענותיה של התובעת. הנתבע חלק על משך תקופת העבודה (לטענתו, התובעת לא הועסקה על ידיו בעת ששירתה בצה"ל), חלק על טענותיה בדבר היקף המשרה ועל הטענות בגין אי-תשלום שכר מספיק.

הנתבע הודה כי התובעת זכאית למספר רכיבים שאותם היא תבעה - פדיון חופשה, פדיון דמי הבראה, דמי חגים ופיצוי בשל אי-הפרשה לפנסיה (אך לאו דווקא על פי חישוביה).

הנתבע חלק גם על טענת הנתבעת בענין נסיבות הפסקת העבודה. לטענתו, כפי שהיא הועלתה בכתב ההגנה, הנתבע התכוון למכור את המסעדה שבה הועסקה התובעת, ודווקא התובעת ניהלה עמו מו"מ לרכישת המסעדה, ביחד עם קרובת משפחתה, אך הן הציעו סכום של 150,000 ₪, בעוד שהיתה אז לנתבע הצעה אחרת, בסך של 180,000 ₪, ולכן לא הושגה הסכמה, והתובעת עזבה את עבודתה.

3.לאחר ששתי ישיבות גישור שנקבעו - לא התקיימו בגלל העדרות של מי מהצדדים - התקיימו הליכי דיון מוקדם בפני השופטת עדית איצקוביץ'.

בעת הדיון המוקדם, התברר כי לא כל הגרסאות שהועלו בכתבי הטענות - נותרו על כנן.