סע"ש 10631-11-15

1.עניינה של החלטה זו בקשת התובעת להורות לנתבעים למלא אחר צו גילוי ועיון במסמכים, בהתאם להחלטת בית הדין מיום 22/5/16.

2.כעולה מהחלטתי מיום 12/9/16, הנתבעים לא מילאו אחר צו גילוי ועיון במסמכים, ואף לא הגיבו לבקשת התובעת מיום 21/8/16. בתגובה מיום 5/10/16 טענו הנתבעים כי שינוי הבעלות בנתבעת 2 מנע מהם את האפשרות להמציא לתובעת את תלושי השכר לחודשים מאי עד אוקטובר 2015. לפי הטענה אין בידי הנתבעים את תלושי השכר המבוקשים.

לאחר שעיינתי בבקשות התובעת, בתגובות ובהודעות מטעם הנתבעים, אני קובעת כדלקמן:

3.הנתבעים יגישו תצהיר גילוי ערוך כדין בתוך 7 ימים מהיום, בו יפרטו את המסמכים המצויים ברשותם או בשליטתם. במסגרת התצהיר התייחסו הנתבעים לתלושי השכר לחודשים מאי עד אוקטובר 2015. יובהר בהקשר זה כי לא ניתן לחייב בעל דין לגלות מסמכים שאינם בחזקתו ובידיעתו. לפיכך, על הנתבעים להצהיר כי התלושים המבוקשים אינם ברשותם.

4.התובעת תגיש בתוך אותו מועד תצהיר גילוי מסמכים מטעמה, אליו יצורף דו"ח כניסות ויציאות מישראל, המתייחס לשנים 2012 עד 2015. אמנם, חוק חופשה שנתית מטיל על המעסיק חובה לנהל פנקס חופשה לעובדיו, וכלל הוא כי נטל ההוכחה בדבר יתרת חופשה מוטל על המעסיק. יחד עם זה, אין להתעלם מטענת הנתבעים לפיה במהלך תקופת העבודה יצאה התובעת לחופשות בחו"ל, וכל חופשה נמשכה 25 ימים לערך. זאת בעוד שבסעיף 4 לכתב התביעה טענה התובעת שהיא זכאית לפדיון כל ימי החופשה שנצברו בשלוש השנים האחרונות לעבודתה. מכאן שלטענת התובעת לא ניצלה ולו יום חופשה אחד. לאור האמור, אני סבורה כי דו"ח כניסות ויציאות מישראל הינו מסמך רלבנטי שעשוי לשפוך אור על המחלוקת העובדתית בין הצדדים, ולכן חובה לגלותו.

5.נדחית בקשת הנתבעים לחייב את התובעת להמציא להם המחאות שבאמצעותן שולם שכר עבודה לחודשים מאי עד ספטמבר 2015. כפי שעולה מהמוסכמות שפורטו בדיון ביום 22/5/16, אין מחלוקת ששכרה של התובעת לחודשים אלה שולם לה במלואו. לפיכך, לא מצאתי רלבנטיות להמצאת העתק ההמחאות, מה גם שמדובר בבקשה מכבידה ושלא לצורך. באשר לבקשת הנתבעים לחייב את התובעת להמציא להם העתק כל תלושי השכר המצויים ברשותה, הרי שאלה צורפו כבר לכתב התביעה.

6.שוכנעתי כי הנתבעים מסרו לבית הדין את הפרטים הדרושים, לפי החלטתי מיום 6/4/16. בהודעת הנתבעים מיום 21/5/16 פורטה גרסת הנתבעים לעניין מועד סיום העבודה, היקף המשרה, מתכונת העבודה, תשלום חופשה שנתית, דמי הבראה ודמי חגים.

7.אשר לסוגיית ההוצאות שהושתו על הנתבעים בהחלטתי מיום 12/9/16: לאחר ששקלתי את טענות הנתבעים, לא מצאתי לשנות מהחלטתי, והחיוב בהוצאות עומד בעינו. הנתבעים לא מילאו אחר החלטת בית הדין מיום 22/5/16, ולא השלימו את הליך הגילוי והעיון במועדו. הנתבעים אף לא הגיבו לבקשת התובעת, בהתאם להחלטתי מיום 12/9/16, אשר הומצאה כדין לבא כוחם. עד למועד מתן החלטה זו לא הגישו הנתבעים תצהיר גילוי המתייחס להעדרם של תלושי שכר לחודשים מאי עד ספטמבר 2015. לא זו בלבד שתצהיר גילוי המסמכים, שצורף להודעת הנתבעים מיום 10/10/16, נחתם רק ביום 10/10/16, אלא שאין בו אזכור למסמכים הספציפיים שהתבקשו הנתבעים לגלות. לא נעלם מעיני כי גם התובעת לא מילאה אחר החלטת בית הדין מיום 22/5/16, משעה שבא כוחה המציא לצד שכנגד מכתב גילוי מסמכים במובחן מתצהיר ערוך כדין. מטעם זה כל צד יישא בהוצאותיו בגין הבקשה נשוא החלטה זו.

8.עיון ביום 7/12/16 למעקב אחר תצהירי גילוי מסמכים מטעם הצדדים.