סע"ש 10621-01-13 אקוקה נ' אבולעפיה

1.התובעת הגישה תביעה לתשלום פיצוי בשל אבדן השתכרות בתקופת הריונה ובתקופה המוגנת בשל פיטוריה בלא היתר ובניגוד להוראות חוק עבודת נשים, השלמת תשלום לשכר מינימום, פיצויי פיטורים, אי קיום חובת שימוע, פדיון חופשה, דמי הבראה ועוד. הנתבע טען מנגד כי לא התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים ועל כן יש לדחות את התביעה. בסיכומיה זנחה התובעת את טענותיה בכל הנוגע לפיטורים במהלך ההיריון. משכך לא נדון בכך אף אנו.

2.ואלו העובדות הרלבנטיות לענייננו כפי שהן עולות מחומר הראיות שהוצג לפנינו:

א.התובעת עבדה כמזכירה במרפאה לבריאות הנפש של קופת חולים כללית משנת 1999 ובכל התקופה הרלבנטית לתביעה.

ב.הנתבע הינו פסיכיאטר לילדים ונוער.

ג.עד שנת 2001 היה הנתבע רופא מתמחה במרפאה לבריאות הנפש שבה עבדה התובעת כאמור. עם סיום התמחותו, פתח הנתבע מרפאה עצמאית.

ד.בעקבות היכרותו עמה הציע הנתבע לתובעת לקבוע עבורו פגישות עם מטופלים במסגרת עבודתו כפסיכיאטר במרפאתו הפרטית, ולבצע שיחות תזכורת לקראת הפגישות שנקבעו. התובעת החלה לעשות כן באמצעות הטלפון הנייד שלה מ- 3.3.02. התובעת לא התייצבה במרפאתו של הנתבע לצורך ביצוע מטלות אלה.

ה.שכרה של התובעת עמד עד לחודש 31.12.03 על סך של 800 ₪; מחודש 1/2004 קיבלה התובעת סך של 1000 ₪ לחודש, ומ-1/2006 ואילך - 1800 ₪.

ו.לתובעת הונפקו תלושי שכר בחלק מהתקופה.

ז.ההתקשרות בין הצדדים הופסקה ביוזמת הנתבע מיום 1.11.08 ועד 14.2.09. למרות זאת הונפקו לתובעת בתקופה זו תלושי שכר. ביום 14.2.09 חודשה ההתקשרות בין התובעת לנתבע, והיא הופסקה שוב ביום 26.3.09. בעת סיום ההתקשרות ביום 26.3.09 היתה התובעת בהריון. התובעת ילדה בחודש 11/2009.

ח.ביום 16.8.09 פנה בעלה של התובעת, מר אקוקה, בכתב לנתבע ודרש תשלום בגין פיצויי פטורים, פדיון חופשה, דמי הבראה ועוד (נספח א לתצהיר הנתבע).

ט.לפני הלידה, נפגשו התובעת והנתבע, והאחרון הציע לתובעת הצעת פשרה, אך היא סירבה.

י.ביום 6.1.13, היינו קרוב ל-4 שנים לאחר סיום ההתקשרות בין הצדדים, הוגשה התביעה זו שלפנינו.

3.האם התקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים?

כאמור טוען הנתבע כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים: התובעת היתה אדון לזמנה, וביצעה את עבודתה על פי שיקול דעתה. במשך כל תקופת ההתקשרות בין הצדדים עבדה התובעת בקופת חולים, והתקשרותה עם הנתבע לא היתה אלא פעילות צדדית שגזלה רק חלק קטן מאד מזמנה. אמנם הונפקו לתובעת תלושי שכר, אך זאת בשל טעות של מנהל החשבונות, והנתבע עצמו לא היה מודע לכך כלל.

התובעת טוענת מנגד כי הגם שלא ביצעה את עבודתה במרפאה, השתלבה בפעילות המרפאה, והיוותה נדבך חשוב בפעילות זו. על כן גם אם עבדה במקום עבודה אחר בנוסף - יש לראותה כעובדת של הנתבע.