JANTARASENA ARTHORN נ' עמירם שטילמן

1.בהמשך להחלטה מיום 8.5.17, אין לי אלא להפנות לתקנה 10(ב) לתקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993 (להלן: "תקנות הגישור"), אשר קובעת כי:

"(א) בקשה למתן תוקף של פסק דין להסדר גישור לפי סעיף 79ג(ח) לחוק תוגש בדרך של המרצת פתיחה בידי הצדדים לסכסוך שחתמו על הסדר הגישור או מי מהם.

(ב) בבקשה יפורטו עובדות הסכסוך ופרטי הסדר הגישור, ויצורפו לה הסדר גישור, ההסכם שנחתם בין הצדדים לסכסוך לבין המגשר ותצהיר לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה.

(ג) בקשה לפי תקנה זו תוגש לבית המשפט שהוא בעל הסמכות הענינית והמקומית לדון בתובענה נושא הסכסוך.

(ד) בתקנה זו, "סכסוך" – מצב שבו קיימת עילה לתביעת זכות."

2.בבקשה שהגיש המגשר, לא פורטו עובדות הסכסוך, ובכלל זה היקף העבודה, הזכויות שנטענו על ידי כל אחד מהצדדים, וכיו"ב פרטים נדרשים.

כמו כן, לא ברור אם התובע קיבל את מלוא זכויותיו או שוויתר על חלקן מדעת.

הנספח שצירף המגשר לבקשה מיום 10.5.17 והכולל פירוט זכויותיו של עובד זר, באופן כללי, ואשר הופק, לכאורה, על ידי "קו לעובד", אין בו כדי להעיד על כך כי התובע היה מודע לזכויותיו וכי וויתר עליהן או על חלקן.

3.למותר לציין, כי בתי הדין מחויבים לנקוט משנה זהירות כאשר המדובר באישור הסדר גישור בעניינם של עובדים זרים. בהקשר זה יפים דבריו של כב' השופט ספיבק, בסע"ש (ת"א) 50406-10-13 NETNAPA CHAIYUN נ' טוליפ פרחים בע"מ, ניתן ביום 11.11.2013) שם ציין:

"לדעתי על בית דין זה לבחון בשבע עיניים בקשות המוגשות לו לאישור הסדר פשרה כמו זה המונח לפני, שנחתם בין עובד זר שלא היה מיוצג במהלך הגישור, לבין מעסיקו. לדעתי, במסגרת הפעלת שיקול הדעת בטרם אישורו של הסדר שכזה, אסור שבית הדין יסתפק אך ורק בבחינה טכנית, דהיינו בבדיקה האם הבקשה הוגשה בהתאם לפרוצדורה שלעיל הקבועה בתקנות. לדעתי, על בית הדין לבחון מהותית האם השתכנע שזכויות העובד נשמרו, וכי הגישור לא מהווה נסיון מצד המעסיק למנוע מהעובד, הלא מיוצג והלא מודע לזכויותיו, לתבוע בבוא היום זכויות יסוד להן הוא זכאי מכוח משפט העבודה המגן, ...."

4.כן ראו, בהקשר דומה, דברי כב' השופטת אנגלברג-שהם (סע"ש (ב"ש) 43481-08-14 רייס נ' atit faykaew, ניתן ביום 7.12.2014):