סע"ש 10325-06-15

(חלקי)

1.בין התובע לנתבעת התקיימו יחסי עובד מעסיק מיום 8.6.14 ועד ליום 6.1.15, עת פוטר התובע על ידי הנתבעת.

2.התובע עבד בנתבעת כמנהל מחלקת אומנויות, בה עסקו בדקורציה ובגימור של הדלתות שיוצרו על ידי הנתבעת, אשר עוסקת בייצור דלתות ובשיווק חלונות ומוצרים נלווים משלימים.

3.במסגרת התביעה דנן עותר התובע לקבלת הסכומים הבאים:

סך של 24,000 ₪ בגין פגמים בשימוע, שימוע למראית עין ופיטורים שלא כדין.

גמול בגין שעות נוספות בסך של 39,737 ₪, וכן השבה של שני ימי חופשה שקוזזו שלא כדין בסך של 1,097 ₪, והכל בתוספת פיצויי הלנת שכר ו/או ריבית והפרשי הצמדה כדין.

טענות התובע

4.לטענת התובע, שכרו החודשי היה בסך 12,000 ₪ כאשר סך של 10,500 ₪ מהווה שכר בסיס ו-1,500 ₪ שולמו בגין גמול גלובלי בעבור שעות נוספות. התובע נדרש לעבוד 60 שעות נוספות בממוצע מדי חודש. הגמול הריאלי בגין שעות נוספות אלה צריך היה לעמוד על סך של

 4,940 ₪, בעוד שהגמול אותו קיבל היה בסך 1,500 ₪. לפיכך, רכיב שעות נוספות גלובלי בסך 1,500 ₪ לחודש הינו פיקטיבי, שכן אינו עולה בקנה אחד עם היקף שעות עבודתו של התובע. כמו כן, יש לראות את שכרו הקובע, לצורך חישוב גמול בגין שעות עבודה נוספות ותנאים נלווים אחרים, לפי משכורת של 12,000 ₪.

התובע הועסק בתפקיד ניהולי זוטר. הנתבעת דאגה לפיקוח שוטף על שעות העבודה של התובע.

ביחס לאופן פיטוריו, טען התובע כי הנתבעת היתה "נעולה" על ההחלטה לפטרו. ההחלטה על כך נעשתה בחופזה ללא בסיס ענייני. הנתבעת פעלה בצורה קלוקלת ושערורייתית, תוך סילוף עובדות כדי להציג את התובע באור שלילי ולהשחיר את פניו. פיטוריו של התובע היו שלא כדין, תוך הפרת כללי הצדק הטבעי.

ביום 7.12.14 התבקש התובע לצאת לחופשה לאלתר ללא התראה וללא הסכמה מצידו, תוך שקוזזו לו 2 ימי חופשה בסך של 1,096 ₪.

טענות הנתבעת