חיאט נ' המוסד האקדמי נצרת ואח'

1.לפניי בקשת הנתבעים 2 ו-3 לסילוק התביעה כנגדם על הסף, בטענה כי כתב התביעה אינו מגלה עילה כלפיהם וכי לא מדובר במקרה המצדיק הרמת מסך התאגדות הנתבעת וחיובם באופן אישי.

רקע ותמצית טענות הצדדים

2.התובעת, הועסקה אצל הנתבעת 1, כרכזת אקדמית, החל מיום 10.10.2010. ביום 1.4.2016 הודע לתובעת לטענתה על הפסקת עבודתה (לטענת הנתבעים בכתב הגנתם, התובעת הועסקה עד ליום 31.7.2015). התובעת הגישה תביעתה לתשלום זכויות שונות הנובעות מיחסי העבודה ומסיומם. בין השאר, טוענת התובעת בכתב התביעה, כי הנתבעת ניכתה משכרה סכומים לצורך העברתם לחברת כלל ו/או הדר חברה לביטוח אולם בפועל, לא כל הסכומים הועברו ליעדם והתובעת מבקשת לחייב את הנתבעים להשיב אליה את הסכומים אשר לא הועברו. כן נטען כי הנתבעת לא הפרישה את מלוא הסכומים אשר היה עליה להפריש לקרן פנסיה לפי צו ההרחבה הפנסיוני. לטענת התובעת, גם לא הועברו כספים אשר נוכו משכרה לקרן השתלמות, וגם לא הועבר חלק הנתבעת בתשלום. כן נטען לגבי חלק מהכספים, כי אלו הועברו באיחור משמעותי של שנים. בסך הכל, בגין כלל רכיבי התביעה, מבקשת התובעת לפסוק לה סכום של 243,763 ₪.

3.לטענת התובעת, בנסיבות שבהן נוכו משכרה סכומים שלא הועברו ליעדם, הרי שקיימת עילה מספקת להרמת מסך ההתאגדות ולחיוב הנתבעים 2 ו- 3 באופן אישי. נטען כי מעשי ומחדלי הנתבעים, לרבות ניכוי סכומים שונים משכרה ללא העברתם ליעדם, מהווה התנהגות בחוסר תום לב מובהק והפרה בוטה של חובת האמון המוטלת עליהם ביחסיה העבודה עמה. נטען כי מעשי הנתבעים אף עולים כדי תרמית.

4.בכתב הגנתם, טענו הנתבעים, כי הנתבעת הוקמה על מנת שיהא קיים מוסד להשכלה גבוהה אשר ינגיש את ההשכלה הגבוהה לפריפריה ובמיוחד למגזר הערבי. נטען כי תחילה פעלה הנתבעת כשלוחה של אוניברסיטה מחו"ל וכי לאחר כמה שנים ניתן לה היתר לפתיחת מוסד ישראלי להשכלה גבוהה. אלא שההיתר בוטל. נטען כי עד למועד כתיבת כתב ההגנה, לא ניתן שוב האישור על אף שהנתבעת בראשות הנתבע 2 עושים מאמצים כבירים לשם כך.

5.לטענת הנתבעים, הנתבע 2 הינו יו"ר הוועד המנהל של הנתבעת וחבר באסיפה הכללית. הנתבע 3 שימש כיו"ר הוועד המנהל וחבר האסיפה הכללית. נטען כי תפקיד יו"ר ועד מנהל בנתבעת אינו כתפקיד יו"ר עמותה רגילה, כי תפקידיו מוגדרים על פי תקנוני המועצה להשכלה גבוהה וכי מדובר בדמות ייצוגית. נטען כי הנתבעים 2 ו- 3 עמלו רבות לצורך הקמת מוסד אקדמי באזור, תוך לעיתים פגיעה בעסקיהם הפרטיים ומתוך אותה מטרה ציבורית. נטען כי הנתבעים כלל לא טיפלו בענייני עובדים וכי מי שטיפל בכך היה נשיא המוסד האקדמי וסגנו. נטען עוד כי הטענה להרמת מסך אינה מבוססת וכל מטרתה הינה להפעיל לחץ פסול ושימוש לרעה בהליכי משפט. כן נטען כי התובעת היתה עובדת טובה ומסורה, המקובלת על כלל הגורמים בארגון. נטען כי התובעת קיבלה יחס ראוי. כן נטען כי סיום העסקתה של התובעת נבע מכך שהמועצה להשכלה גבוהה לא שינתה את החלטתה וכי הדבר הביא לסיום פעילת המוסד האקדמי, כפי שהתובעת ידעה.

6.אלו עיקרי הדברים, הנוגעים בעיקר לבקשה נשוא החלטה זו, כאשר כתבי הטענות כוללים נושאים נוספים אשר לא פורטו. יצוין רק כי בתיק התקיימו דיונים מוקדמים לפני כב' הרשמת רויטל טרנר, בין הצדדים התקיים הליך של גישור על ידי נציגת ציבור מבית הדין וכי הוגשה גם בקשה למתן פסק דין חלקי ובית הדין ממתין להגשת תגובה לה.