סע"ש 10145-06-13

רקע כללי

1.התובע, חרט במקצועו, עבד אצל הנתבעת על בסיס שעתי, 5 ימים בשבוע, מיום 3/4/11 ועד לפיטוריו ביום 27/2/14.

2.בתביעתו שבפנינו טען התובע כי על הנתבעת חל צו ההרחבה בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה, ומכוחו מגיעות לו זכויות שונות שלא שולמו לו: תוספת ותק (1,264 ₪), הפרשות לתגמולים בגובה 6% משכרו (10,841 ₪), וכן זכות לקצובת ביגוד (1,200 ₪).

לטענת התובע, פוטר לאלתר ביום 27/2/14 שלא כדין, ללא שימוע ומבלי שניתנה לו הודעה מוקדמת.

התובע תובע תשלום פיצויי פיטורים (14,832 ₪), תמורת הודעה מוקדמת (7,416 ₪) וכן פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בגובה 4 משכורות (29,664 ₪).

עוד תובע הוא פדיון 5 ימי חופשה (1545 ₪) ויתרת דמי הבראה (2,265 ₪).

3.הנתבעת מכחישה חלות צו ההרחבה עליה.

באשר לנסיבות פיטורי התובע טוענת הנתבעת כי התובע נהג באלימות מילולית כלפי הפקידה בנתבעת ומפאת חומרת מעשיו פוטר לאלתר.

לטענתה, נסיבות הפיטורין הן כאלה בהן יש לשלול מהתובע את פיצויי הפיטורין וההודעה מוקדמת.

לטענת הנתבעת, התובע הוזהר בעבר על התנהגותו ובנסיבות אלה לא היה מקום לעריכת שימוע ואין לחייבה בפיצוי הנתבע עקב פיטורין שלא כדין.

4.במסגרת הדיון המקדמי הוסכם כי התובע זכאי ל-10.5 ימי הבראה, כי מחיר יום הבראה עמד על 371 ₪, כי התובע קיבל במהלך תקופת עבודתו 1,825 ₪ וכי הנתבעת תשלם לתובע את הפרש דמי ההבראה בסך 2,100 ₪.

5.על אף שהנתבעת נכונה הייתה לשלם לתובע פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת ויתרת הפרשות לפנסיה, לא הצליחו הצדדים להגיע לכלל פשרה ולפיכך שמענו את עדויות התובע ומנהל הנתבעת מר יואב ונדרהורן.