סנקר נ' מדינת ישראל/משטרת ישראל ואח'

פסק דין

התובעת הינה אשה מבוגרת המתגוררת באשדוד. לטענת התובעת, משטרת ישראל ביצעה בביתה שני חיפושים, אשר גרמו לה לעוגמת נפש רבה, ובמיוחד כאשר במהלך החיפוש השני גרמו השוטרים לנזקים לדירתה.

הנתבעת מציינת בכתב ההגנה, כי החיפושים נערכו על יסוד מידע מודיעני לפיו בנה של התובעת עשה שימוש בדירתה לצרכי ביצוען של עבירות שימוש וסחר בסמים. לעניין הנזקים שנגרמו לדירתה של התובעת, הרי שאלו נעשו לצורך ביצוע צו החיפוש, כאשר מדובר בדירה מסורגת ונעולה בדלת פלדה ועל רקע המידע לפיו החשוד פועל להעלמת הסם בדרכים שונות. בהקשר זה יש לציין, כי בצו החיפוש שניתן על ידי כבוד השופט חזק, צוינה הערה המאפשרת ביצוע פריצה בכוח.

בהמלצת בית המשפט, ב"כ הצדדים הודיעו על הסכמת הצדדים לפיה בית המשפט יכריע בתיק, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 , על דרך הפשרה ועל יסוד החומר הקיים בתיק וזאת לאחר שב"כ הנתבעת תגיש מכתב המופנה לתובעת.

במכתב שנשלח על ידי ב"כ הנתבעת לתובעת, נאמר כי החיפושים בוצעו בדירתה במסגרת פעילות אכיפה ושמירה על שלום הציבור. ב"כ הנתבעת מציינת, בשם משטרת ישראל, את צערה הכנה על נזק שנגרם בביתה במסגרת חיפושים אלה. כך הודגש, כי לא היתה כל כוונה לפגוע ברגשותיה וברגשות ביתה, המתגוררת עימה במקום, והחיפושים נועדו למניעת פשע ושמירה על בטחון הציבור.

יפה עשתה הנתבעת כאשר שלחה לתובעת את המכתב האמור וכן הסכימה להגיע עם התובעת לפשרה בתביעתה זו. פעולותיה של הנתבעת נעשו במסגרת תפקידה במניעת עבירות וגילוין, בתפיסת עבריינים והבאתם לדין ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש. כמפורט לעיל, החיפוש השני, במהלכו נגרמו הנזקים לדירתה של התובעת, נעשה על פי צו שיפוטי, אשר כלל גם אישור לביצוע הכניסה בכוח. על פני הדברים נראה, כי פעולותיה של הנתבעת אכן נעשו כדין. הדבר אינו סותר הבעת הצער בפני התובעת על תוצאות הפעולות, כפי שאומנם נעשה במסגרת המכתב שנשלח, וכן מתן פיצוי מסוים, אף אם לפנים משורת הדין, כחלק מפשרה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובחנתי את כל החומר שהוגש לבית המשפט, לרבות המסמכים הקשורים לשיעור הנזקים בדירתה של התובעת, ולאחר שנתתי את דעתי לכל טענות הצדדים, וכן נתתי משקל לנסיבותיה האישיות של התובעת, ובהתחשב בנכונות הצדדים להגיע לפשרה, הריני מורה לנתבעת לשלם לתובעת סכום כולל של 4,000 ₪. 

כמו כן, אני מבטל את ההוצאות שנפסקו לחובתה של התובעת במסגרת ההחלטה שניתנה ביום 26.7.2009.

הצדדים הגיעו לפשרה, ובנסיבות העניין האגרה תוחזר לתובעת, בכפוף לתקנות.

ניתן היום, ז' אב תש"ע, 18 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: