סניף 728 נ' חמד

החלטה

1.זוהי בקשה למחיקת כותרת ב"סדר דין מקוצר" ולחילופין לרשות להתגונן, ולהלן עיקר טענות הנתבעת בבקשה ובתצהיר:

א.התביעה הוגשה בניגוד לתקנות מכיוון שלא צורפו ראיות בכתב העולות על תקנה

202 לתסד"א.

ב.אין בכתב ההתחייבות וכתב הערבות להחזרת הלוואה והסדר החוב כדי להוות ראיה בכתב.

ג.לא צורף דף חשבון עו"ש של החייב העיקרי, וכן לא מצויין גובה סכום החוב שבחשבון.

ד.המסמך שצורף אינו מפרט מרכיבי יתרת ההלוואה ולא עולה ממנו מה הייתה יתרת הקרן של החייב העיקרי.

ה.המשיב חייב את החשבון בריביות מופרזות

2.המשיב מסר הודעה בה הוא ביקש לבטל דיון שנקבע לשמיעת הבקשה וביקש לסכם את הטענות בכתב ואכן ביום 18.9.11 נעתרתי לבקשת התובע , בטלתי את הדיון והוריתי לשני הצדדים לסכם טענותיהם בכתב.

3.הנתבעת בסיכומיה חזרה על אותן טענות שהעלתה בבקשה באשר למסמכים שלטענתה לא צורפו או החיסרון במסמכים שצורפו ובמסגרת סיכומיה היא עותרת לקבלת מסמכים נוספים כולל דפי חשבון ולא הייתה כל התייחסות לבקשה לרשות להתגונן ולא העלתה הנתבעת כל הגנה לכאורה, לא בבקשה, לא בתצהיר וגם לא בסיכומים וכל יהבה היא השליכה על כשרות התביעה להידון בסדר דין מקוצר.

4.התובע סיכם את טענותיו והוא טען כי התביעה עונה על דרישות תקנה 202 ואשר על פי הפסיקה די בראשית ראיה ובנק אינו חייב לצרף את כל המסמכים לתביעתו כדי להכשירה

לדיון בהליך של סדר דין מקוצר.

התובע התנגד לצירוף טענות נוספות בסיכומים שלא הועלו בתצהיר ומבקש למחוק את הבקשה למחיקת כותרת וגם את הבקשה לרשות להתגונן.

5.לאחר שעיינתי בתיק, בבקשה ובסיכומי שני הצדדים, הגעתי למסקנה שהתובע יצא ידי חובתו בצירוף המסמכים הדרושים לפי תקנה 202. במה דברים אמורים? הרי צורף כתב התחייבות חתום ע"י הנתבעת וצורף דף חשבון המצביע על גובה ההלוואה חתום ע"י התובע, כן צורף הסדר חוב שחתום עליו החייב העיקרי מיום 21.2.10 וכן תדפיס מקוצר של תיק ההוצל"פ וכן החלטה של רשם ההוצל"פ מיום 1.2.11 המצהיר על מיצוי הליכים נגד החייב העיקרי, כך שהדרך בפני התובע הייתה פתוחה להגשת התביעה כנגד הנתבעת הערבה מכוח חוק הערבות.

הלכה פסוקה היא שבתביעות של בנקים בסדר דין מקוצר אין צורך לצרף את כל ספרי הבנק והפסיקה אפילו הסתפקה בצירוף דף פתיחת חשבון או חוזה הלוואה או כתב ערבות, כמובן בצירוף תדפיס ליתרת החוב כפי שמופיעה בספרי הבנק.

במקרה זה עיינתי בכל המסמכים והגעתי למסקנה שהם עונים על דרישות הפסיקה ואשר למסמכים בכתב לפי הוראת תקנה 202 ועל כן אני דוחה את הבקשה למחיקת כותרת.

6.באשר לבקשה לרשות להתגונן – הרי חיפשתי וחיפשתי בתצהיר טענת הגנה כלשהי, אך לא מצאתי. לא נטענה טענת הגנה לכאורה, כגון טענת פירעון או טענה שהנתבעת לא חתמה על ערבות וכיוצא באלה דברים והנתבעת משליכה את כל יהבה על כך שלא די במסמכים שצורפו, על כן גם הבקשה לרשות להתגונן נדחית בהעדר פירוט, שכן על פי הפסיקה היה על הנתבעת להתכבד ולהיכנס לפרטי הגנתה, דבר שלא זו בלבד שלא נעשה, אלא שאין זכר כלל לטענות הגנה כלשהן המזכות ברשות להתגונן.

באשר לטענה של חוסר במסמכים – הרי מקובל הוא כי במקרים כאלה נתבעים פונים לבית המשפט לאחר קבלת התביעה ולפני הכנת התצהיר לרשות להתגונן בבקשה לתת צו המורה לתובע להמציא מסמכים מסויימים שברשותו כדי לערוך תצהיר בהתאם ואף מעבר לנדרש,

יכול נתבע להגיש בקשה שכזו גם אחרי בקשת הרשות להתגונן ולבקש צירוף תצהיר משלים, דבר זה לא נעשה כאן ואין לנתבעת להלין אלא על עצמה.

7.סוף דבר, מכל הנימוקים לעיל, אני דוחה גם את הבקשה לרשות להתגונן ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות הליך זה בסך של 1,700 ₪ ואשר ישולם בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום עד יום תשלומו המלא בפועל.