סנדר נ' דיין ואח'

החלטה

בפני בקשת המבקש להעברת הדיון בתובענה לבית משפט השלום בירושלים.

טענות הצדדים:

לטענת המבקש בבקשתו ובתצהיר התומך, ענינה של התובענה הינה פירוק השיתוף בין המשיב 1 למשיבים 2 ו 3 בגין דירה הנמצאת בירושלים, מקום מגוריהם של המשיבים 2-5 הוא באזור ירושלים ובכלל זה גם מקום מושבו ועיסקו של המבקש. זאת ועוד, לטענת המבקש הסכם פירוק השותפות מיום 8.11.10 נערך במשרדו של המבקש בירושלים וכך גם ההסכם בין הצדדים מיום 6.12.10 נערך ונחתם ע"י המשיבים 1-3 ו 5 במשרדו בירושלים. לטענת המבקש אומנם המשיב 1 חתם על הסכם הפירוק מיום 8.11.10 במשרדו בפתח תקוה ו/אולם המשיבים 2 ו3 חתמו על הסכם זה במשרד המבקש בירושלים. לטענת המבקש מקום קיום ההתחיבות הינה בירושלים ואף השיק שהופקד בידיו הנאמנות של המבקש ( כחלק מהסכם פירוק השיתוף) היה בירושלים ואף היה אמור להימסר בירושלים לאחר ביצוע הסכם פירוק השיתוף. כך גם מקום המעשה או המחדל שבשלו הגיש המשיב 1 ( התובע) את תביעתו הוא בירושלים.

המשיב 1 טוען בתגובתו כי כתב התביעה הוגש בגין מספר הסכמים שנחתמו עם מי מהצדדים כשבבסיס התביעה עומד הסכם השיתוף שנחתם בין המשיב 1 למשיבים 2 ו 3. בהמשך מיחס המשיב 1 את התביעה להסכם פירוק השותפות בין הצדדים. לטענת המשיב 1, שני ההסכמים כאמור (הסכם השותפות והסכם פירוק השותפות) נחתמו על ידו במשרדו בפתח תקוה לאחר שנחתמו על ידי המשיבים האחרים ומכאן ברור לטענתו שהמקום שבו נוצרה ההתחיבות הינו בפתח תקוה. זאת ועוד לטענת המשיב 2 גם מחדלו של המבקש נוצר בפתח תקוה שעה שחתם על ההסכם בכתב ידו במשרדו של המשיב 1 בפתח תקוה.

בתשובת המבקש לתגובת המשיב 1 חזר המבקש ואישרר אומנם את טענות המשיב 1 כי אכן המבקש החתים את המשיב 1 על הסכם פירוק השיתוף במשרדו בפתח תקוה ואולם הוסיף וטען כי ההסכם המאוחר יותר בין הצדדים ( ההסכם מיום 6.12.10) אשר בה להוסיף על הסכם פירוק השותפות נחתם בירושלים. זאת ועוד בניגוד לטענת המשיב 1 בתגובתו, טוען המבקש כי החתים בתחילה את המשיב 2 על הסכם פירוק השותפות, בהמשך לכך החתים את המשיב 1 על הסכם זה (במשרדו בפתח תקוה) ולבסוף החתים את המשיבה 3 .

דיון והכרעה:

תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "תקנה 3"), מציבה מספר חלופות לצורך קביעת סמכותו המקומית של בית המשפט לדון בתביעה. די שאחת מן הזיקות המפורטות בתקנה 3 תתקיים, על מנת שבית המשפט יקנה סמכות.

סוגיית הוכחת סמכותו של בית המשפט לדון בתובענה רובצת לפתחו של התובע (המשיב 1). זאת ועוד סמכותו המקומית של בית משפט נבחנת בהתאם לפרטים המפורטים על ידי המשיב 1 בכתב תביעתו ואין מקום לגזור הכרעה בעניין זה מעובדות שבאו לעולם לאחר כתב התביעה.

עיון בכתב התביעה בענייננו, מגלה, כי לטענת המשיב 1 לבית משפט זה מוקנית סמכות מקומית לדיון בתביעה נוכח מקום ההתחייבות של הצדדים אשר נערכה במשרדו בפתח תקווה ונוכח המקום שבו אמור היה להתבצע התשלום.

לבד מהמחלוקת הקיימת בין הצדדים ביחס למקום שבו נחתמו ההסכמים ובהתאם לכך למקום ההתחיבות של הצדדים, מהנתונים שעולים מכתב התביעה, מעיון בהסכמים בין הצדדים ומהנתונים שהוצגו בפני ע"י המבקש ואשר לא הוכחשו ו/או נשללו ע"י המשיב 1 עולה כי כלל המשיבים 2-5 ובכלל זה גם המבקש, מתגוררים בתחום שיפוטו של בית משפט השלום בירושלים, כי הדירה נשוא הסכמי השיתוף ופירוק השיתוף בין הצדדים הינה בירושלים, כי השיק שהופקד בידיו הנאמנות של המבקש הופקד בירושלים ואף היה אמור להימסר בירושלים לאחר ביצוע הסכם פירוק השיתוף וכי מקום המעשה והמחדל הנטענים שבשלם תובע המשיב 1 הינם בירושלים. זאת ועוד, בניגוד לטענת המשיב 1 בתגובתו לבקשת המבקש, עיון בהסכם השותפות עצמו מלמד כי הוא נערך ונחתם בירושלים ע"י הצדדים.

החלופה היחידה אשר נמצאת במחלוקת בין הצדדים ואשר צוינה על ידי המשיב 1 בכת תביעתו, נוגעת למקום שבו נחתם הסכם פירוק השותפות בין הצדדים.

מחד טוען כאמור המשיב 1 כי הסכם זה נחתם במשרדו בפתח תקוה ולפיכף מקום יצירת ההתחיבות הינו בפתח תקוה. מנגד טוען המבקש כי אכן המשיב 1 הוחתם על ידו על ההסכם במשרדו בפתח תקוה אלא שלאחר מכן הוחתמה המשיבה 3 על ההסכם בירושלים. זאת ועוד ההסכם המאוחר בין הצדדים מיום 6.12.10 נערך ונחתם על ידי הצדדים בירושלים ( הגם שהדבר נעשה בהעדרו של המבקש עצמו).

עיון בנספח ד' ( הסכם פירוק השיתוף) שצורף על ידי המשיב 1 לכתב תביעתו תומך בגירסתו של המבקש שכן ההסכם נחזה להיות חתום רק על ידי המשיב 1 וכן על ידי המבקש, בעוד צד א' (המשיבים 2 ו 3 טרם חתומים על ההסכם). הדעת נותנת כי שני הצדדים ( המשיב 1 והמשיבים 2-5) ראו חשיבות בכך שכלל המשיבים יחתמו על ההסכם בין הצדדים ולפיכך ספק בעיני (לפחות בשלב זה) האם כל עוד לא נחתם ההסכם ע"י המשיבים 2-5, ניתן לומר שלאחר חתימת המשיב 1 על ההסכם, השתכלל ההסכם לכדי הסכם מחייב. בנסיבות אלו, וודאי שאין מקום לראות את משרדו של המשיב 1 כמקום חתימת ההסכם וכנזגרת מכך כמקום ביצוע ההתחיבות.

מכל מקום בהתאם לעובדות שהוצגו בפני, הנוגעות לנקודה זו, לא ניתן בשלב זה להעדיף את גרסתו של המשיב 1 על פני גרסתו של המבקש.

טענותיו של המשיב 1 בתגובתו לבקשת המבקש ביחס למקום המעשה או המחדל לא באו לידי ביטוי בחלופות שצוינו על ידי המשיב 1 בכתב התביעה ולפיכך אין מקום להידרש להם ומכל מקום לא השכיל לפרטן כל שכן להוכיחן כראוי.

ברע"א 188/02 מפעל הפיס נ' אלי כהן (פורסם במאגרים המשפטיים) נקבע כי:

" המטרה הרלוונטית לענייננו, היא כאמור קידום נוחות הדיון. ההנחה היא כי עדיף לקיים את הדיון בבית משפט שלו הזיקות הגיאוגרפיות הרבות ביותר לסכסוך נשוא התביעה, שכן אז יקל על הבאת העדים והראיות בפני בית המשפט, ותקודם נוחות הצדדים בניהול הדיון. ואכן, מקובלת העמדה לפיה הסמכות המקומית נקבעה בתקנות כדי לשרת את נוחיות הנתבע, שלא ייאלץ להתדיין הרחק ממקום מושבו..."

בנסיבות שבפני ולאחר שבחנתי את מכלול טענות הצדדים ולאחר בחינת החלופות של תקנה 3(א) לתקסד"א, הגעתי למסקנה כי מירב הזיקות לדון בתובענה מצביעות על סמכותו המקומית של בית משפט השלום בירושלים. על כן אני מקבל את הבקשה ומורה מכח הסמכות המסורה לי על העברת הדיון בתובענה לבית משפט השלום בירושלים