סנדנר נ' גבאי

פסק דין

התובע טוען שכלבה ששייכת לנתבעת נשכה אותו בעת שהלך בכביש בסמוך לבית הנתבעת.

סכום התביעה הועמד על ידי התובע ע"ס 10,000 ₪ מבלי שניתן בכתב התביעה פרוט לאופן חישוב הסכום האמור. כל שנטען לעניין הסכום בכתב התביעה הוא שלתובע נגרמו אובדן יום עבודה, כאב בזרוע יד ימין, עגמת נפש ואובדן המעיל, ומתח רב עד לקבלת אישור משרד הבריאות שאין חשש כלבת.

הנתבעת הכחישה את טענות התובע.

לטענתה, לא יתכן שאחד מכלביה נשך את התובע כאשר התובע היה בכביש הסמוך לבית, שכן הכלבים קשורים ואינם יכולים להגיע לכביש. לטענתה, אם ננשך התובע על ידי אחד הכלבים השייכים לה, ממילא יש לקבוע שהסיג גבול ונכנס לשטחה הפרטי.

בדיון היום העידו התובע, אשתו, הנתבעת, ואדם נוסף שאותו הציגה הנתבעת כשותפה.

לאחר ששמעתי את העדים, אני מחליטה לדחות את התביעה.

אמנם אני מאמינה לתובע ולעדותו לפיה ננשך על ידי כלב ביישוב שבו מתגוררת הנתבעת, וככל הנראה אף סמוך לבית הנתבעת, אולם, לא עלה בידי התובע להוכיח כי הכלב שנשך אותו שייך לנתבעת.

עדות התובע נשמעה בוטחת בגירסה שהובאה בחקירתו הראשית אך מאוחר יותר ובהמשך הדיון הפכה גירסתו להיות מהוססת יותר והתובע אף הודה בכך שהוא או בעל הצימר או שניהם יחד (לא נמסרה גירסה מדוייקת) פנו לבעלי כלבים נוספים ביישוב על מנת לוודא מי מהכלבים נשך את התובע.

בניגוד לנטען בכתב התביעה, לפיו הנתבעת לא הכחישה, כביכול, שהכלבה היתה משוחררת בזמן הארוע, התברר כי הנתבעת הכחישה שהכלבה היתה משוחררת וטענה כי זו היתה קשורה כל העת.

התובע, ואשתו שהעידה מטעמו, לא מסרו גירסה וודאית וחד משמעית בשאלה אם הכלב שנשך את התובע היה אכן כלב או כלבה השייך לנתבעת.

התובע גם לא הציג כל ראיה נוספת לתמוך בגירסתו. כך למשל, נמנע התובע מלהביא כעד מטעמו את בעל הצימר שניגש איתו לבית הנתבעת. עדותו של זה יכולה היתה לשפוך אור על חילופי הדברים שהיו בין הצדדים בסמוך לאחר הארוע לחזק את גירסת התובע לפיה הנתבעת לא הכחישה שהכלבה לא היתה קשורה או לסתור את טענת הנתבעת לפיה ישנם כלבים דומים , אחרים, ביישוב.

אי הבאת עד זה פועלת לחובת התובע ועל כל פנים, בהעדר עדות כזו, לא ניתן לקבוע שעלה בידי התובע להרים את הנטל המוטל עליו ולהוכיח כי הכלב שנשך אותו שייך לנתבעת.

בנסיבות האלה, אני דוחה את התביעה.

התובע ישא בהוצאות הנתבעת בגין הדיון היום בסכום של 500 ₪.

המזכירות תשלח לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, י"ב תמוז תשע"א, 14 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: