סנדורי נ' כהן ואח'

פסק דין

לפניי תביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם לרכבו של התובע כתוצאה מתאונה שארעה ביום 28.12.12 בשד' ירושלים בהרצליה.

ע"פ הנטען בכתב התביעה רכב הנתבעים פגע ברכב התובע מאחור.

בכתב ההגנה נטען כי רכב התובע יצא משכונת שביב, סטה בפתאומיות לנתיב נסיעת הנתבע 1 וחסם אותו.

בדיון שהתקיים בפניי העידו נהגת רכב התובע והנתבע 1.

בעדותה פירטה עדת התביעה את גרסתה ולפיה ביציאה משכונת שביב פנתה ימינה ובהמשך הייתה אמורה לפנות שמאלה. לטענתה אותתה והשתלבה בנתיב ולאחר כמה דקות של נסיעה הרגישה את הפגיעה ברכב. נהגת רכב התובע נשאלה כמה התקדמה בנסיעה מהפנייה ובניגוד לעדותה הראשית השיבה בחקירה הנגדית שמהפנייה השתלבה אחרי שתיים שלוש שניות.

הנתבע 1 העיד כי נסע ברמזור ירוק, נסע בסביבות 50 קמ"ש או יותר ופתאום הופיע מולו רכב התובע כשהוא עובר על אי תנועה ועל קו לבן ומצא את עצמו פוגע בו. הנתבע 1 אישר בחקירתו כי הוא מכיר את הצומת, יודע שיש נתיב השתלבות ויכול היה לראות את רכב התובע. בנוסף כשנשאל אם באיזשהו שלב ראה אותה השיב: "כשהיא נכנסת לאי תנועה אני לא יודע למה לצפות. מה שאת אומרת לי לבלום באמצע הצומת כי היא לא הצליחה לסובב את ההגה. זה בא לי בהפתעה ולא יכולתי להגיב" (בפרוטוקול עמ' 3 ש' 17-15).

הצדדים מציגים גרסה עובדתית דומה לגבי אופן התרחשות התאונה. מן העדויות ניתן ללמוד כי כל אחד מהצדדים נהג במידה של חוסר זהירות כפי שיובהר להלן.

נהגת רכב התובע אשר העידה כי השתלבה בנתיב נסיעת הנתבע 1 תוך שתיים שלוש שניות וכי התכוונה בהמשך לפנות שמאלה, מחזקת בעדותה את גרסת הנתבע 1 שעלתה על אי התנועה, שכן גם מעיון בתמונת מקום האירוע שהוצגה בפניי נראה כי קיימת כברת דרך שעל רכב לעבור לצורך השתלבות בנתיב הנסיעה וספק בעיניי כי ניתן לעברה תוך שתיים שלוש שניות.

מנגד, תמונות הנזק ברכב התובע תומכות בגרסת נהגת רכב התובע כי בעת הפגיעה כבר השתלבה בנתיב שכן מדובר בפגיעה לרוחב כל הפגוש האחורי.

בנסיבות אלה התמונה המתקבלת היא כי נהגת רכב התובע השתלבה בנתיב נסיעת הנתבע 1 בחוסר זהירות תוך יצירת סיכון לכלי הרכב בנתיב הנסיעה הראשי. ואילו הנתבע 1 שעבר את הצומת על פי עדותו בנהיגה רצופה, בחסות רמזור ירוק והבחין ברכב התובע משתלב באופן לא זהיר, לא הגיב במלוא הזהירות הנדרשת גם מנהג העובר צומת בחסות רמזור ירוק, וכתוצאה מכך אירעה התאונה.

משכך ומשמדובר בפגיעה מאחור, סבורני כי יש להטיל על הנתבע את מרבית האחריות לתאונה בשיעור של 70% ועל נהגת רכב התובע אשם תורם בשיעור 30%.

סיכומו של דבר, אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 5,191 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל, אגרת בית משפט כפי ששולמה בפועל ושכר טרחת עורך דין בסך 1,750 ₪.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, ח' שבט תשע"ד, 09 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: