סנדאוי נ' י. שטרן הנדסה (1989) בע"מ

החלטה

1.בפני בקשה להעברת מקום דיון בתביעה זו שנפתחה כתובענה בסכום קצוב, בלשכת ההוצל"פ בצפת.

לטענת המבקשת,עיון בתביעה ובבקשה לביצועה מעלה כי לא פורטה בהן,כל סיבה על פיה קנה ביה"מ זה סמכות שיפוט.המבקשת טענה כי כתובתה הינה ביבנה –יישוב השייך למחוז מרכז.

לפיכך,ביקשה המבקשת להעביר את הדיון לביה"מ שלום בנתניה, השייך למחוז מרכז.

המשיב הודה (במסגרת בקשה לתיקון כתב תביעה, אשר הגיש בעקבות בקשת המבקשת), כי בכתב תביעתו,לא הוצגו כל עובדות אשר יש בהן להקנות סמכות לביה"מ זה, אלא שלטענתו,המדובר בטעות בתום לב. לפיכך,ביקש המשיב, כי יותר לו לתקן את כתב התביעה, על מנת להציג עובדות בדבר מקום יצירת ההתחייבות והמקום שנועד לביצועה ואשר הינם,לטענתו, במחוז צפון.

דיון

2.אין ספק,כי ע"פ כתב התביעה שהוגש,לא קיימת לביה"מ זה סמכות מקומית לדון בתביעה.

השאלה האם יש מקום שבית משפט,אשר לכאורה לא מוקנית לו סמכות, יאפשר תיקון כתב התביעה על מנת להקנות את אותה סמכות, קיבלה התייחסות בספרו של המלומד זוסמן "סדר הדין האזרחי" מהדורה שביעית בע"מ 421:

"אך אין לומר בביטחון שבית המשפט היה מוסמך ליתן רשות לתקן,שכן אם לא היה מוסמך לדון בתביעה כפי שהוגשה, כיצד יכול היה להיזקק לבקשת רשות לתקן"

הערה זו, כמו החלטות נוספות בהן כן התיר ביה"מ תיקון כתב תביעה כדי להקנות לו סמכות, מצביעות על כך שהרשות לתקן, תינתן, בדרך כלל על מנת להקנות סמכות עניינית ובעיקר לצורך מניעת עוות דין. כך לדוגמא , המ' (מחוזי ירושלים)3831/9 ראתב מוסטפה אבו עיד ואח' נגד מורשת בנימין למסחר ובניה(קרני שומרון )בע"מ, שם ציין ביה"מ,כי הוא מתיר את התיקון, שאלמלא כן התוצאה תהיה מחיקת התביעה והדבר עלול לגרום עוות דין, בהעדר אפשרות להגשתה מחדש עקב התיישנות.

יחד עם זאת, בכל המתייחס לתיקון כתב התביעה לצורך קניית סמכות מקומית,צודקת המבקשת בטענתה,כי אין המדובר בתיקון הנדרש באופן מהותי ואי התרתו לא תגרום כל עוות דין.

בעניין זה אפנה להחלטה בבש"א(פתח תקוה) 1998/98(ת"א 4476/98) עמותת "בבית שירותי עזרה לקשיש בביתו" נגד עמירם קינן,שם קבע ביה"מ:

"דומני שיש להבדיל בין תיקון כתב תביעה המתבקש על מנת להקנות סמכות עניינית...לבין מקרה בו מבוקש התיקון בגין שאלת הסמכות המקומית.למעשה לאור התוצאה,בהעדר סמכות מקומית שכל כולה העברת ההליך לביה"מ אחר כשלא נגרם כל נזק בגין העברה שכזו לתובע, אינה מצדיקה היעתרות לבקשה שכזאת".

אציין, כי יתכנו מקרים בהם גם תיקון תביעה לצורך קניית סמכות מקומית מתברר כחיוני ונדרש,כגון, כאשר כתוצאה מבקשה בעניין סמכות מקומית,מוגשת בקשה לצרף נתבע נוסף החיוני לבירור התביעה ואשר צירופו יקנה סמכות לביה"מ. במקרה כזה, יכול שמתברר, כי אכן המדובר בתיקון מהותי לאור הצורך בצירוף נתבע נוסף וזאת מעבר לעצם הקניית הסמכות המקומית.

יחד עם זאת, במקרה דנן, כל הבקשה לתיקון כתב התביעה נועדה רק כדי להקנות לביה"מ זה סמכות ולכסות על מחדליו של המשיב (אשר בעת עריכת כתב התביעה המקורי, לא פירט עובדות המקנות סמכות לביה"מ), ואין בתיקון עצמו כל תועלת מעבר לכך. נסיבות ההתקשרות בין הצדדים יכולות להיות מוצגות במסגרת תצהירי עדות ראשית מטעם המשיב ואין כל חובה כי עובדות אלו יפורטו כבר בכתב התביעה.

3.לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה לתיקון כתב התביעה ומורה על העברת הדיון לביה"מ שלום בנתניה- הוא ביה"מ המוסמך לדון בתביעה, בהתאם לכתובתה של הנתבעת.

הוצאות הבקשה יובאו בחשבון ע"י ביה"מ, בסיומו של ההליך.

ניתנה היום, ח' כסלו תש"ע, 25 נובמבר 2009, בהעדר הצדדים.