סנבני נ' מנורה חברה לביטוח ואח'

פסק דין

זוהי תביעה בגין נזק למכונית בתאונת דרכים. התובע מספר שנסע אחרי מכוניתה של הנתבעת במרחק של 30-40 מ' ובמהירות איטית למדי, כאשר היא החלה לבצע פניית פרסה. מדובר ברח' דו סיטרי עם נתיב לכל כיוון, ופניית הפרסה בוצעה במקום שבו קו הפרדה מקווקו. התובע מספר שלא יכול היה לבלום ולכן ניסה "לברוח שמאלה", דהיינו, לעקוף את הנתבעת משמאל. תוך כדי המהלך פגעה מכוניתה בצד הימני הקדמי של מכוניתו. התובע נשאל מה היה עושה אילו היתה המכונית שלפניו נעצרת בפתאומיות והשיב שהיה פשוט ממשיך לנסוע. התשובה אינה ברורה, שכן על פי התיאור שלו נסעו המכוניות בטור עורפי. מכל מקום, על פי תיאורו של התובע התאונה נגרמה ככל הנראה בשל יחס לא מתאים בין המהירות שבה נסע לבין המרחק שבו היה ממכוניתה של הנתבעת, יחס לא מתאים אשר משמעותו המשפטית היא שהוא לא שמר מרחק מספיק על מנת לאפשר לו לעצור בביטחה אם וכאשר יווצרו נסיבות המצדיקות זאת. הסיבה הספציפית שבגללה נוצרו הנסיבות שחייבו בלימה, אינה העובדה שהתובעת ביצעה פניית פרסה בצורה מסוכנת, אלא שהיא פשוט לא המשיכה בנסיעה על פי הציפיה של התובע. התגובה של התובע, היתה בוודאי לא הגיונית: במקום לבלום, הוא ניסה לעקוף משמאל מכונית שנמצאת בעיצומה של פניה שמאלה. כיוון הבריחה הטבעי בנסיבות כאלה, אמור להיות דווקא ימינה, לשטח שאותו אמורה המכונית הפונה שמאלה לפנות.

סוף דבר, בתביעה אין ממש. היא נדחית. התובע ישא בהוצאות הנתבעת 2 בסך 300 ₪.

ניתן לבקש רשות ערעור על פסק דין זה בתוך 15 יום בבית המשפט המחוזי בת"א.

ניתנה והודעה היום ט' אב תש"ע, 20/07/2010 במעמד הנוכחים.

ירון בשן, שופט

הוקלד על ידי: חווה ארמה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: