סמר ריאד נ' קובי

פסק דין

1.התובעת עותרת לחייב את הנתבע בנזקי רכוש שנגרמו לרכבה, בתאונה מיום 2.6.12.

2.על פי עדות אביה של התובעת, הוא ישב במרפסת ביתו ברח' 5000, שהוא סמטה צדדית בדלית אל כרמל, שמע חבטה והבין שפגעו ברכב של בתו, שחנה מתחת לבית. לטענתו, הוא מיהר לרדת במדרגות החיצוניות הפתוחות, ובעודו יורד הבחין שוב באותו רכב, הנהוג ע"י גברת שלא הכיר, לאחר שנסע קדימה ואחורנית, פוגע ברכב בתו בפעם השניה. על פי עדותו, הוא דלק אחריה, הואיל וזו לא עצרה והצליח לתפוס אותה בכביש הראשי בדלית אל כרמל ועצר אותה. הוא דרש לקבל ממנה את הפרטים, וזו טענה שלא פגעה ברכב בתו ולא הייתה מוכנה למסור את הפרטים. בנסיבות העניין הוא רשם את מספר הרכב וקיבל את פרטיו ממשטרת ישראל, לאחר שהגיש תלונה.

3.על פי חוות-הדעת שהוגשה לבית-המשפט, עולה כי עלות תיקון הרכב עמדה על 2,981 ₪, ברם הואיל והתיקון התקרב לשווי הרכב בסך 3,000 ₪, הוא הוכרז הרכב כאובדן גמור והורד מהכביש, לפי אישור שהוגש לבית המשפט.

על פי חוות דעת השמאי, שווי הרכב בניכוי שרידים בשיעור 10% עומד על 2,700 ₪.

התובעת אף הגישה חשבון שכ"ט שמאי בסך 765 ₪ בגין עריכת חוות הדעת.

4.הגב' יסמין פדלון, שנהגה ברכב הנתבע באותו יום, טוענת כי בשום שלב לא פגעה ברכב התובעת, וכי כל הסיפור הינו בדיה מתחילתו ועד סופו. לטענתה, לא נאותה למסור פרטים, הואיל ולא פגעה ברכב בשום שלב.

5.לאחר ששמעתי את הצדדים ועדיהם, דין התביעה להתקבל.

6.עדותו של אבי התובעת, לפיה ראה במו עיניו את הרכב הפוגע ואת הנהגת הממשיכה בנסיעה, הייתה מהימנה בעיני. אין חולק כי הרכב נפגע ע"י רכב אחר שפגע בו ויעידו על כך תמונות הנזק וחוות-דעת השמאי.

7.גב' פדלון אף הודתה כי חנתה ברחוב בו חנה רכבה של התובעת, והיא אף הודתה שממנו נסעה לכביש הראשי בדלית אל כרמל. אף עדות התובעת בדבר היותו של הכביש, כביש חד סיטרי, באופן שגב' פדלון לא יכלה לצאת, אלא ברברס, מהימנה בעיני ולא נסתרה ותומכת בגרסת האב, לפיה בנסיונות הנסיעה אחורנית פגעה גב' פדלון ברכב התובעת.

8.העדה הנוספת שהייתה עם גב' פדלון ברכב, היא גב' מאיה לוי, וזו העידה שבכלל לא נכנסו לאותו רחוב צדדי שבו חנה רכב התובעת, אלא נסעו כל הזמן רק על הכביש הראשי בדלית אל כרמל, ולכן לא יתכן שפגעו ברכב שחנה באותו רחוב צדדי.

עדות זו, שמנסה להרחיק את עצמה ממקום התאונה, אינה מהימנה ועומדת בסתירה לעדותה של גב' פדלון, שכאמור הודתה שנסעה וחנתה ברחוב בו חנה רכב התובעת.

9.אני מבכרת אפוא את עדותו של מר ריאד עסמי, ומאמינה שהוא לא נטפל כך סתם לרכב בכביש הראשי בדלית אל כרמל, אלא לאותו רכב שהוא זיהה כרכב שהיה ברחוב שלו ופגע ברכב בתו.

10.אשר לנזקים, הוגשה חוות-דעת ולא נסתרה.

על פי הראיות שבפני הוכרז הרכב כאובדן גמור ע"י משרד התחבורה ביום 5.6.12 ושוויו על פי חוות הדעת 3,000 ₪ בניכוי שרידים בסך 300 ₪, היינו הנזק עומד על 2,700 ₪.

לכך יש להוסיף שכ"ט שמאי בסך 765 ₪, באופן שהסכום הראוי לפיצוי עומד על 3,465 ₪.

11.אשר על כן, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך 3,465 ₪, ובנוסף הוצאות בסך 300 ₪.

ניתן היום, ג' אדר תשע"ג, 13 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: