סמכותו של המפקח לקבוע הסדרים באשר לאופן שבו יוחזקו דמי הביטוח כאשר הם נמצאים בידי סוכני הביטוח עד להעברתם למבטחים

השופטת ד' ביניש:

הרקע לעתירה

1. העותרת, לשכת סוכני ביטוח בישראל, הינה עמותה רשומה המאגדת, לטענתה, כ- 3,000
סוכני ביטוח בישראל. בין מטרותיה של העותרת ייצוג ענייניהם של סוכני הביטוח בפני
רשויות המדינה בנושאים שיש להם השלכה על מעמדם ועל עיסוקם. ביום 17.2.03 הוציא
המשיב 1, המפקח על הביטוח )להלן: "המשיב 1" או "המפקח"(, חוזר ביטוח מס' 4/2003,
שעניינו "התקשרות מבטח עם סוכן ביטוח" )להלן: "החוזר"(. החוזר קובע הוראות מחייבות
באשר לאופן שבו על סוכני ביטוח לנהוג בדמי ביטוח המועברים לידם מאת המבוטחים.
עניינה של העתירה בבקשתה של העותרת כי בית-משפט זה יצהיר על בטלותו של החוזר. השאלה
שלפנינו היא, אפוא, האם פעל המפקח בגדר סמכותו וכדין בהנהיגו את החוזר המשמש נושא
לעתירה.