סמכותו של בית משפט לענייני משפחה להעניק סעד שלא נתבע

: | גרסת הדפסה
רמ"ש
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים
64208-12-16
16.4.2017
בפני השופט:
סארי ג'יוסי

- נגד -
המבקש:
י.ז.
עו"ד מקסים ליפקין ואח'
המשיבה:
ס.ש.
עו"ד דורית ענבר סברדליק
עו"ד יניב סברדליק
פסק דין
 

 

  1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה מיום 28/11/16 בתמ"ש 38144-10-15, אשר קיבל את בקשת המבקש לביטול חיובו במזונות זמניים לטובת המשיבה בסך של 3,000 ₪ לחודש, אולם באותה נשימה הוסיף וחייבו לשלם את אותו סכום מזונות זמניים, שלא מכוח חיוב במזונות אלא על חשבון האיזון הרכושי הצפוי להיערך בעתיד לבוא בין הצדדים.

 

  1. נתבקשה תשובת המשיבה והיא הוגשה. הצדדים הוזמנו לדיון ליום 8/2/17 אך בקשו בהסכמה לדחות דיון זה למועד מאוחר יותר. בהמשך, התייצבו הצדדים לפני ביום 23/3/17 והשלימו את טיעוניהם. בהמשך לדיון הוגשו הודעות מטעם הצדדים, תחילה עדכון מטעם המבקש בדבר דחית ערעורה של המשיבה לפני ביה"ד הרבני הגדול על החלטת ביה"ד האזורי המחייבת אותה בגט. כמו כן הוגשה מטעם המשיבה, הודעה על הסכמתה לביטול החלטת בית משפט קמא, תוך הצבת תנאים שונים שמחמת התנגדות המבקש במסגרת תגובה שהגיש, לא ראיתי להתעכב על תוכנן.

 

  1. העובדות הרלבנטיות לבקשה

 

  • המבקש והמשיבה (להלן: "בני-הזוג") נישאו זל"ז כדמו"י בספטמבר 1986.

 

  • מנישואיהם נולדו לבני-הזוג ----- בנות (כולן בגירות): ------

 

  • יחסי בני-הזוג נקלעו לסכסוך קשה במהלך שנת 2015, והם נפרדו זמ"ז לאחר כמעט  30 שנות נישואין, כאשר המשיבה עזבה את הבית בחודש מאי 2015.

 

  • ביום 20.10.15, הגישה המשיבה לבית משפט קמא תביעה למזונות אישה (תמ"ש 38144-10-15) ותביעה רכושית שהוכתרה במהותה כך: "רכושית, פסק דין הצהרתי, נקיטת אמצעים לשמירת זכויות לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון" (תמ"ש 38116-10-15).

על הקשר בין מהות התביעה לבין ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור, ארחיב להלן.

 

  • באשר לתביעת המזונות, ביום 29.2.16, פסק בית משפט קמא מזונות זמניים למשיבה בסך של 3,000 ₪ לחודש. בית משפט קמא נימק את פסיקת המזונות הזמניים בכך שעם עזיבתה של המשיבה את הבית, חדלה היא לעבוד בעסק המשפחתי ואין לה כל הכנסה. בית משפט קמא קבע: "בנסיבות אלה וע"מ לאפשר למבקשת לשקם את חייה אני מורה על פסיקת מזונות זמניים בסך של 3,000 ₪ בחודש...".

 

  • תהום פעורה בין הצדדים בכל הנוגע לתביעה הרכושית שהגישה המשיבה. העילה עליה משתיתה המשיבה את התביעה נוסחה על ידה בהאי-לישנא: "הצדדים ניהלו במהלך הנישואין משטר רכושי משותף, גם אם לא תמיד הקפידו פורמאלית על שיתוף פורמאלי בכל, הרי שהם ביטאו את רצונם לשתף זה את זו בהכנסותיהם, בהוצאותיהם וברכוש המשותף שנצבר במהלך חייהם המשותפים" (סע' 33 לכתב התביעה).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>