סמכותו של בית משפט לענייני משפחה לדון בתביעת אח כנגד עיזבון אחיו, אלמנת האח וילדיו-אחייניו של התובע.

האם תביעה כזו היא בסמכותו של בית משפט לענייני משפחה בהיותה "תביעה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה... " במצוות סעיף 1  (2)  לחוק?

האם עסקינן בתובענה כנגד עזבון בן משפחה או שלפנינו "תובענה לפי חוק הירושה" במצוות סעיף 1 (6) (ה) לחוק שאף היא בסמכותו של בית משפט לענייני משפחה?

רקע וטענות הצדדים -

1.         התובע - ס.מ.  ( להלן: " התובע" ) הגיש  לבית משפט זה תביעה נגד מספר נתבעים, הראשון מביניהם הוא "עזבון" אחיו המנוח ס.מ.  ( להלן: " המנוח" ) .

בקליפת האגוז נציין, כי עפ"י כתב התביעה, התובע והמנוח היו שותפים ב"שותפות משפחתית" הקיימת מזה למעלה מחמישים שנה, וכוללת נכסים, זכויות שונות לרבות במקרקעין, עסקים, זכויות דיירות מוגנת וכן זכויות בחברת "****בע"מ" ( להלן: " החברה").

התובע טען, כי הזכויות בחברה היו בבעלות משותפת ובחלקים שווים לו ולמנוח, ולאחר מות המנוח בשנת 2005 ומתן צו לקיום צוואתו, נרשמו זכויות המנוח בחברה ע"ש נתבעים 3 ו-4 ( נ' ו- ר'), בחלקים שווים ונ' אף מונה כמנהל נוסף בחברה.

2.         במרכז התביעה טענות של תרמית, מעילה וקיפוח מצד הנתבעים. לפי התובע, הנתבעים מעלו באימון שניתן בהם, ניהלו את החברה בניגוד אינטרסים, בניגוד להחלטות שנתקבלו ובניגוד לטובת החברה, קיפחו את התובע ונישלו אותו מזכויותיו והתעשרו על חשבונו.

התובע טען, כי הנתבעים שלטו באופן בלעדי בניהול היומיומי של העסק, בהנהלת החשבונות, לא הקפידו להפקיד את התקבולים מהעסק בחשבון החברה, נמנעו מלמסור לו מסמכי הנהלת החשבונות, והם מעלימים ומשמידים בשיטתיות את הרשימות שהם עורכים בדבר תקבולי החברה.  

3.         בתביעה עתר התובע, כי בשלב ראשון יחויבו הנתבעים במתן חשבונות וימסרו כל מסמך ופרט הנוגע לחברה מאז שנת 2000, לפחות. לאחר מכן, לקבוע את היקף שווי מכלול זכויות ונכסי השותפות המשפחתית, לרבות שווי החברה וכן שווי כל רכוש אחר, למעט שווי נכסים שחולקו בעבר, ולקבוע שווי הנכסים והכספים שנגנבו או שולשלו לכיסם של הנתבעים וכן לחייבם לשלם לתובע מחצית הסכומים והכספים שנתקבלו, בקשר עם פעילות החברה והשותפות המשפחתית.

4.       הנתבעים התגוננו מפני התביעה וגם הגישו בקשה לסילוקה על הסף בין היתר, על שום שבית משפט זה נעדר סמכות לדון בה ונוכח קיומו של מעשה בית דין, שהרי בין הצדדים מתנהל הליך מקביל בבית המשפט המחוזי בנצרת שמתייחס לסוגיות דומות לאלה שמועלות בתביעה דנן, וגם משום שעסקינן, כך לטענת הנתבעים, בתביעה טורדנית וקנטרנית. בנוסף טענו הנתבעים, כי התביעה נעדרת עילה ביחס למרבית הנתבעים והכוונה לנתבעים 1,2,5 ו-6.

5.         בהחלטה מיום 6/11/12 קבעתי, כי בטרם אכריע בבקשה לסילוק על הסף יתייחסו הצדדים בכתב לשאלת סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בתביעה, נוכח זהות בעלי הדין, אף שהתביעה הוכתרה כתביעה נגד עיזבון אחי התובע ומשום שעיון בתביעה מעלה כי כל הטענות שבה מופנות כנגד הנתבעים באופן אישי.

6.         התובע טען, כי תביעתו הופנתה נגד עיזבון אחיו ועילתה סכסוך בתוך המשפחה, שבסיסו ויסודו נכסי ורכוש "השותפות המשפחתית" ובין אלה עסקים, מקרקעין, כספים ועוד, ומכאן סמכותו של בית משפט זה לדון בתביעה. לפי התובע, התביעה עוסקת במכלול ההתפתחות העסקית בין האחים וזכויותיהם.

עוד טען התובע, כי הסעדים שנתבקשו בתביעה נעוצים בקשר ובקרבה משפחתית שבסיסם ויסודם בשותפות המשפחתית, כאשר מעשי ומחדלי אלמנת אחיו ובני אחיו של הנתבע (בשל פעילותם תחת הכובע של יורשים ובעלים משותפים בשותפות המשפחתית מכוח ירושת עיזבון אחיו המנוח), פוגעים פגיעה קשה בשותפות המשפחתית ונכסיה.

7.         בתגובה שהגישו הנתבעים הם חזרו על הטענות בבקשה לסילוק על הסף וטענו, כי הסמכות לדון בתביעה נתונה לבית המשפט המחוזי. הם הוסיפו, כי אינם סבורים שהתביעה חוסה תחת הוראת סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה - 1995 ( להלן: " החוק" ), לאור זהות הצדדים והגדרת "בן משפחה" בחוק.

הכרעה-

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושקלתי את טענותיהם של הצדדים, באתי לכלל מסקנה, כי בית משפט זה נעדר סמכות לדון בתביעת התובע, משאין בפנינו תביעה נגד "בן משפחתו" של התובע כהגדרת מונח זה בחוק ומשאין בפנינו גם תובענה לפי חוק הירושה או אחד החוקים המנויים בסעיף 1 (6) לחוק.  את טעמיי, אטעים עתה.

8.         סעיף 3(א) לחוק קובע, כי ענייני משפחה יידונו בבית המשפט לענייני משפחה, כאשר סעיף 1 לחוק זה קובע מהם אותם ענייני משפחה ובכלל זה,