סמכות בית הדין לאכוף הסכמים וליתן צווי הגנה

תגובת המשיב לבקשת המערערת למתן צווים להעברת בעלות בנכס בהתאם לפסק הדין ולהרחקת המשיב מהנכס

לפניי תגובת המערער להחלטה מיום ג' בסיוון (26.5).

ראש דבר נציין כי התגובה הוגשה ככלות שבוע ימים ממתן ההחלטה ולא בתוך שבוע כפי שנדרש בהחלטה. בתום שבוע הימים שנקצב בהחלטה לתגובה נתתי את ההחלטה שבה נעתרתי למבוקש בהעדר תגובה וציוויתי על לשכת רישום המקרקעין להעביר את הנכס לבעלות המערערת בהתאם לפסק דיננו וכן הוריתי על איסורו של המשיב להיכנס לנכס ששוב אין לו חלק בו.

הצורך במתן החלטה זו באופן מיידי נובע מהעובדה שהמשיב מעכב ביצוע הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין בשנת תשס"ז (לפני כשלוש־עשרה שנה). כפי שהארכנו בפסק דיננו המשיב נקט בדרכי רמייה להפר את הסכם הגירושין וממשיך עתה בדרכים עקלקלות למנוע את ביצועו ואת השבת הגזלה לבעליה.

מכל מקום נבחן עתה את התגובה לגופה, שכן לו היו בה דברי טעם אפשר שהייתי שוקל לעכב את החלטתי הקודמת עד לבירור נוסף, אלא שאין בה דברים כאלה.

ראשית אזכיר את האמור בהחלטה שבה התבקשה תגובת המשיב:

המערערת טוענת, ומצרפת ראיות לכאוריות, כי המשיב מסרב לשתף פעולה בהעברת הבעלות בהתאם לפסק הדין ובהסתמך בין השאר על אמירות כי פסק הדין אינו חלוט והוא מתעתד לעתור נגדו לבג"ץ וכי בפסק הדין לא ניקב מועד לביצועו.

יובהר אפוא:

א. פסק דינו של בית הדין הגדול הוא פסק דין חלוט. אפשר אומנם לעתור נגד בית הדין לבג"ץ, אולם בג"ץ אינו מוגדר ערכאת ערעור על החלטות בית הדין לגופן.

ב. פסק דין שניתן יש לקיימו מייד אלא אם נקבע בו, או בהחלטה אחרת מפורשת של בית הדין, מועד אחר לקיומו. אין צורך בקביעת מועד לקיום פסק הדין כדי שקיומו המיידי יהיה חובה אלא להפך: ברירת המחדל היא "מייד".

ג. האמור בסעיף ב' נכון אף לגבי פסק דין שאינו חלוט, ואף משהוגש ערעור עליו, כל עוד לא ניתנה לגביו החלטה המעכבת את ביצועו, וודאי כל עוד לא הוגשה אף בקשה לעיכוב הביצוע. הדברים אמורים במשנה תוקף בפסק דין חלוט וכזה הוא כאמור פסק הדין שבנידון.

אם סבור המשיב אחרת – יתכבד ויבהיר את עמדתו בתגובתו ויצרף אסמכתאות לטענתו.

אם טענותיו של המשיב בדבר סירובו לשתף פעולה כאמור הן שונות מאלה שמייחסת לו המערערת – יבהיר בתגובתו את טענתו.

אם המשיב מכחיש את העובדות הנטענות וטוען כי הוא אכן נכון לשיתוף פעולה מיידי עם ביצוע הוראות פסק הדין – יעשה כן מיידית, יבהיר בתגובתו כי שיתף פעולה כנדרש וכי ימשיך בכך ככל שיידרש ואף יצרף לתגובתו עותק מהמסמכים שעליהם חתם לצורך העברת הבעלות.

במסגרת התגובה יבהיר המשיב את עמדתו גם בנוגע לצו המבוקש בעניין הרחקתו מהנכס.

לאחר קבלת התגובה ייתן בית הדין את החלטתו במבוקש. בהעדר תגובה ייראה המשיב כמסכים למבוקש.

בתגובה שהגיעה לשולחננו עתה כאמור אכן משנה המשיב את טעמו, לכאורה, ושמא בשל חילופי הגברי בייצוגו, ואינו טוען על רצונו לעתור לבג"ץ או על העדר מועד לקיומו של פסק דיננו כי אם מעלה טענות חדשות.

תחילה טוען המשיב כי בית דיננו הכריע אך ורק בשאלת ההסכמים שהיו לפניו, איזה מהם תקף ואיזה אינו תקף וצו פינוי הוא תביעה בפני עצמה שאינה מונחת לפתח בית הדין, בית הדין לא הכריע בה ולדעתו גם אינו מוסמך להכריע בה. לשיטתו הערכאה המוסמכת היא בית המשפט לענייני משפחה.