סמכות בית הדין הרבני בבקשה לביטול הסכם גירושין

החלטה

הצדדים התגרשו בבית הדין הרבני האזורי בירושלים ביום כ"ח טבת תשנ"ח )26.1.98(, על
פי הסכם גירושין שניתן לו תוקף של פסק-דין על ידי בית הדין הרבני האזורי ברחובות
ביום כ"ד כסלו תשנ"ח )23.12.97(.

ביום ג' אייר תשס"ג )5.5.03(, כעבור כשש שנים מעת הגירושין, הגיש הבעל תביעת
גירושין חדשה, בה טען כי בני הזוג חזרו לחיות ביחד תחת קורת גג אחת עוד באותו יום
בו סודר הגט, וכי הסכם הגירושין נערך למראית עין בלבד. הוא מסביר כי נקלע לחובות
ולפשיטת רגל, ולא היתה לו ברירה אלא לברוח מהחובות ולהיפרד מאשתו בגט פיטורין "שלא
מרצונו אלא מתוך לחץ כבד כתוצאה מהמצב". לטענתו, הוא הוטעה בהסכם הגירושין על ידי
האשה, שהתחייבה שלא תעביר על שמה את הכתוב בהסכם, ואילו ידע שהיא תעשה כן לא היה
מגרש אותה. לדבריו, העובדה שהצדדים גרו ביחד מיום מתן הגט, מוכיחה בצורה חד-משמעית
שהוא הוטעה, "ויש לדון בתביעה כתוצאה מהנסיבות ומהמצב שנוצר, ועל מנת להתגרש בצורה
הוגנת".

ביום ב' בתמוז תשס"ג )2.7.03(, הגיש הבעל תביעת גירושין מתוקנת, בה הוא מציין כי