סמכות ביה''ד לאשר הסכם גירושין ולהתיר נישואין כשאחד הצדדים אינו יהודי

א)         בפני ביה"ד מונחת בקשה משותפת לאישור הסכם גירושין.

הצדדים נישאו ביום כ"ב בסיון תשנ"א (4.6.1991).

הצדדים נרשמו לנישואין בלשכת הרבנות [...] והוצאה להם תעודת נישואין, שמספרה [...].

האישה ילידת הארץ, הבעל יליד לידס, בריטניה.

לצדדים שלושה ילדים משותפים.

הצדדים נפרדו והבעל חזר ללידס.

בתאריך י"ז כסלו תשע"ו (29/11/15), הופיעה האשה בפני ביה"ד והודיעה שהבעל חזר לבריטניה לפני כשלוש שנים, נשאר שם, הצדדים החליטו להתגרש ומבקשים שביה"ד יאשר את ההסכם, ויסדר ג"פ בין הצדדים.

ביה"ד ערך בירור שמות לאישה במועד זה, ובהחלטת ביה"ד ביום זה נכתב כדלהלן:

"ביה"ד ישלח מכתב לביה"ד בלידס על פרטי האישה בבקשה לסידור גט פיטורין.

מלבד זה ביה"ד ישלח העתק מהסכם הגירושין לקנין וחתימת הבעל על ההתחייבויות הממוניות.

כאשר הבעל יסדר גט בביה"ד בלידס, והגט יגיע לביה"ד, יזמין ביה"ד את האישה לקבלת גיטה."

ב)         ביה"ד פנה לביה"ד בלידס ולאחר זמן קצר התקבל מכתבו של הרב יהודה רעפסון אב"ד בלידס שבו נכתב כדלהלן:

"לפי הידוע כאן בלידעז, אמו של הנ"ל לא הייתה יהודייה, בזמן הבירור בביה"ד מר [פלוני] הודה שידוע לו שאמו לא הייתה יהודייה, אבל טען שלפי הידוע לו היא התגיירה לפני שנולד. אמנם הוא לא ידע למסור שום פרטים בקשר לגיור הנ"ל, וכאן בלידעז, יש קלא דלא פסיק, שאביו נשא נוכרית. מר [פלוני] הבטיח לברר הפרטים אצל אמו אבל זה עלול להיות קשה מכיוון שהיה לה לפני שנתיים שטף דם במח ומאז היא לא חזרה לאיתנה.

אנחנו מצידנו משתדלים לברר את הענין אבל נבקש מכבודו אם אפשר לברר אצל גברת [פלונית] איפה היא נישאה ומי היה הרב שסידר לה ולבעלה חו"ק. ואם אפשר לברר אצל הרב מסדר הקידושין איזה הוכחות היו לו ליהדותו של מר [פלוני]"

מכיוון שהרב [...], רבה הקודם של [...], הרב מסדר הקידושין, נפטר זה מכבר, פנה ביה"ד לרבנות [...] כדי שימציאו לביה"ד את תיק הנישואין של בני הזוג.

בתיק הנישואין נכתב שהבעל [פלוני] הוא יליד בריטניה, וישנו מכתב על נייר מכתבים של "משרד החינוך היהודי בלידס", על המכתב חתום הרב דוגלאס צ'ירינג מלידס, ונכתב בו שהוא מאשר כי האדון והגברת מוכרים מאז שנת 1973 והם ממלאים תפקיד חשוב בבית הכנסת ובחינוך התרבות היהודית והם מוכרים ואהודים על הקהילה. מסתבר שעל מכתב זה סמך הרב [...] לקביעת יהדותו של הבעל וערך את נישואי הצדדים, מפני שהבין שהמכתב מוכיח את יהדותו של הבעל.

בפועל אין ממכתב זה ראיה כלשהי ליהדותם של הבעל ואמו, שהרי לא נכתב שהם יהודים. והרי אין חולק שהאם נולדה נוכרייה, במכתב לא הוזכר כלל שהתגיירה אלא שבני הזוג פעילים ואהובים בקהילה (איזו קהילה?). האם פעילים ואהובים מוכיח ששניהם יהודים? אולי רק אחד מהם, ואולי אף לא אחד, ומסיבה כלשהי הסתפחו לקהילה. מלבד זאת, מבירור שערך ביה"ד, דוגלאס צ'ירינג הנ"ל הוא רב רפורמי, וקיבל את הסמיכה לרבנות בסמינר הרפורמי ליאו-בק, בלונדון. לפיכך, אף אם היה כתוב במפורש שהאם יהודייה או התגיירה, אין אנו יודעים איך התגיירה, אך כאמור גם דבר זה לא נכתב.

ג)         בנידון דידן שאם המבקש ואביו הם תושבי לידס, לביה"ד בלידס לא ידוע על גיור כלשהו ואם נעשה גיור כלשהו גיור זה היה גיור רפורמי שהרי אם יש רמז במכתבו על יהדות האם, הרי זה בעקבות גיור המוכר לו. אם יתברר שבית הדין שערך הגיור למבקשת הוא בית דין רפורמי שוודאי אין מקפידים על שמירת ההלכה כפי שנפסק בשו"ע, ובוודאי שהדיינים היושבים בבית דין כזה עוברים על עיקרי הדת והם פסולים מלהיות דיינים, שוב אין לחשוש לגיור זה כלל.