סמכות ביה''ד בתביעות שנכרכו בגירושי מי שנישאו אזרחית (בחו''ל) ובטקס רפורמי

רקע

מתוך כתבי התביעה עולה כי הצדדים נישאו בנישואים אזרחיים בארה"ב בשנת 2004, ולאחר מכן, נישאו בטקס רפורמי בארץ ונרשמו כנשואים בישראל, לצדדים נולדו שני ילדים – ילידי 2006 ו־2009.

הבעל הגיש בקשה ליישוב סכסוך בבית הדין הרבני, ולאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמות במסגרת פגישות המהו"ת, הגיש הלה תביעת גירושין ותביעות כרוכות של החזקת ילדים, משמורת, מזונות אישה וילדים וחלוקת רכוש.

הבעל ביקש מבית הדין להחליט בנוגע לסמכות הדיון של בית הדין הרבני בתביעות הכרוכות.

דיון והכרעה

תביעת הגירושין

תביעת גירושין שהוגשה בעקבות נישואין אשר נרשמו מחוץ לשטח השיפוט של מדינת ישראל ללא עריכת חופה וקידושין כדין, זהה במהותה לכל תביעת גירושין.

זאת לאור ההשלכה ההלכתית הנובעת מהקביעה המעוגנת בשיטות גדולי הפוסקים להצריך 'גט לחומרא' ולפעמים אף 'גט מספק' בנישואין אלו, קביעה שהיא בבחינת "סוגיין דעלמא" – הלכה הנהוגה בצורה רווחת.

לכך יש לצרף את זכות היסוד המושרשת, בהיות מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית המקנה לכל יהודי תושב מדינת ישראל או בעל זיקה למדינת ישראל להתגרש גירושין התקפים מבחינת ההלכה ללא פקפוק, כפי שמשתקף ועולה מחוק שיפוט בתי דין רבניים.

אמור מעתה שתביעת הגירושין שבפנינו היא תביעה וודאית העונה על האמור בסעיף 1 ו־2 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, המקנה סמכות דיון יחודית לבתי הדין הרבניים. זאת גם אם ביסוד התביעה ספק דיני שהרי שהתביעה היא תביעה וודאית ויש להחיל את הוראות החוק הקובעות כי:

"1.     ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים.

2. נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה."

מאחר שנצרך 'גט לחומרא', הרי שבפנינו עניין של גירושין מהפן האיסורי, הנמצא בסמכות ייחודית של בתי הדין הרבניים בהתאם לסעיף 1 לחוק האמור והמחויב להתקיים על פי דין תורה בהתאם לסעיף 2 לחוק וזאת גם בלי להיזקק לקביעת בג"ץ 2232/03.

בית הדין קונה את סמכותו הייחודית לדון בתביעת הגירושין כאשר בפועל קיימת זיקת נישואין המחייבת לכאורה גט או – לאחר בחינה מדוקדקת ובשיקול דעת רב – התרת הנישואין באמצעות פסק דין בהתקיים נסיבות מיוחדות שייבחנו על ידי בית הדין.

התביעות הכרוכות

סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים קובע כי:

"הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האשה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג."