סמיש ואח' נ' טלאור ואח'

החלטה

מספר בקשות אשר לא ניתנה בהן החלטה במסגרת הדיון מיום 29/4/13, במעמד הדיון, רק על מנת לאפשר לצדדים להגיע להסכמות ביניהם, שייתרו את הצורך במתן החלטות נוספות.

חיי המדף של תיק זה אינם חיים ארוכים, אך בתקופה קצרה זו, הוגשו למעלה מ- 50 בקשות, תיק אשר מעסיק את בית המשפט, ללא כל מידה ביחס למחלוקות האמתיות בין הצדדים; ככל הנראה היד עוד נטויה גם לבקשות עתידיות. קריאות קודמות לצדדים להפסיק את מבול הבקשות והריב ולהגיע להסכמות, בשים לב לטיב המחלוקות, כשלו.

מקווה הפעם שאולי קריאה זו, תביא את הצדדים לניהול משא ומתן ענייני, שיוביל להסכמות.

בקשה ראשונה:

בקשת הבהרה למהותו של צו המניעה מיום 2/3/11 ומיום 17/2/11, בכך שיובהר כי הצדדים, כולם, או מי מטעמם, רשאים לנוע על דרך הגישה לבית המבקש ועל המשיבה ו/או מי מטעמה, חל איסור לחנות רכבים בשביל הגישה המוביל לבית המבקש, ברח' המדע 19 זכרון יעקב.

צו המניעה המקורי מיום 17/2/11 אסר על המשיב או מי מטעמו, לבצע פעולות בנייה ביחס לדרך, מהכביש אל תוך המגרש הפנימי וזאת במקרקעין הידועים כגוש 11320 חלקה 73.

הצדדים, בדיון שהתקיים בפני ביום 2/3/11, צומצם בכך שהתאפשר לנתבע להחליף את מכסה שוחת הביוב מפלסטיק לבטון ובאותה הזדמנות הסכימו הצדדים למינוי מומחה מוסכם מטעם בית המשפט.

הטענה שבפי התובעים היא, שהעבודות מבוצעות בדרך הפנימית - המהוה רכוש משותף, אינה בהתאם להסכם השיתוף וצו המניעה נועד על מנת למנוע ביצוע עבודות שלא בהתאם להסכם השיתוף וזאת עד להכרעה בתובענה כולה.

צו המניעה לא התייחס, לא מקרוב ולא מרחוק, לשימוש של הצדדים בדרך. צו המניעה לא התיר ולא אסר על מי מהצדדים, ביחס לשימוש בדרך שמותרת לשני הצדדים. אם מי מהצדדים סבור, כי יש צורך במתן צו האוסר על חניה, הדבר אינו קשור לצו המניעה הבסיסי שניתן, אלא מדובר במצב שנוצר והמקנה, אולי, עילה למתן צו מניעה נוסף בין הצדדים, אך לא בקשה להבהרה והרחבה של הצו שלא קשור לאופן שבו הצדדים עושים שימוש בדרך.

לא נעלם מעיני את מה שציין המומחה מטעם בית המשפט, לפיו, הכניסה לחניית התובעת אינה אפשרית וזאת בשל הפרשי מפלסים בין דרך הגישה למפלס הבית., עובדה זו, תקבל את המשמעות הראויה, היה ותוגש בקשה, אם יהיה צורך, למתן צו מניעה המתייחס לשימוש ברכוש המשותף. אך לעת הזו, צו המניעה אינו קשור כלל ועיקר לאופן השימוש בדרך ועל כן, דין בקשת ההבהרה, להידחות.

בגין בקשה זו, כל צד יישא בהוצאותיו.

בקשה שנייה:

בקשה להפקיד סך של 9,850 ₪ בקופת בית המשפט כתנאי לביטול צו המניעה.

צו המניעה, יש להבהיר, לא נועד על מנת להבטיח את סכום התובענה.

כידוע, התביעה היא גם תביעה לביצוע בעין ולהבטיח ביצוע כל העבודות בהתאם להסכם השיתוף, ובנוסף קיימת תביעה כספית נזיקית וסכומה כומת על ידי התובעת בסך 150,000 ₪.

לו צו המניעה נועד על מנת להבטיח את התובענה הכספית, יש היגיון בבקשה להמיר את צו המניעה בפיקדון המוצע, אך מאחר וקיים הסכם שיתוף, צו המניעה נועד לאסור על כל הפעולות אשר מנוגדות, לכאורה, להסכם השיתוף וכל עוד יש טענה ויש צורך להבטיח את קיום העבודות בהתאם להוראות הסכם השיתוף, עדיין קיים הצורך לקיומו של צו המניעה, אשר יבטיח את התאמת המצב להסכם השיתוף ואי פגיעה קניינית.

המהות במתן הצו היה שמירה על זכות הקניין, המרתו לסכום כספי לא תבטיח את שמירה על זכות הקניין, אלא אם כן, הצדדים יגיעו להסכמות בעניין ביצוע העבודות, אשר יעלו בקנה אחד בהתאם להסכם השיתוף ואז ניתן להסיר את צו המניעה על מנת לקיים את ההסכם.

אך כל עוד אין הסכמה בין הצדדים וכל עוד קיימות טענות בדבר ביצוע עבודות בניגוד להסכם השיתוף, יש צורך להבטיח את זכות הקניין ואי פגיעה בה, על ידי שמירת המצב הקיים, עד אשר תתברר התובענה במלואה.

ההנמקה הבסיסית קשורה בצד ג', שרכש את הנכס וככל הנראה קיומו של צו המניעה מפריע ו/או מקשה על קבלת הלוואה בצל קיומו של צו המניעה. צו המניעה לא אמור להפריע לקבלת הלוואה, שכן המעיין היטב בצו המניעה והוראותיו, מבין שאינו קשור כלל בנכס אלא ברכוש המשותף והבטחת ביצוע עבודות בהתאם להסכם השיתוף. לא שוכנעתי כי קיומו של צו מניעה פוגע בצד שלישי. הצד השלישי יוכל לקבל את המשכנתא, ללא כל הפרעה וצו המניעה נועד כאמור לעיל, לשמור על הקניין של שני הצדדים.