סמירה סלאמה נ' אסלאן ואח'

החלטה

1. בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כאשר בתאריך 1.11.10 נתתי החלטה על פיה דחיתי את בקשת המבקשים לבטל את ההחלטה שניתנה על ידי ביום 10.1.10, בה הורתי על מחיקת התביעה נגד הנתבעים 1 ו-2, ובעקבות זאת לבטל את פסק הדין שניתן על ידי ביום 11.7.10 על פיו הורתי על מחיקת התביעה נגד הנתבעת 6 (להלן: "מדינת ישראל"). בהינתן האמור אין המדובר בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כפי שנטען בבקשה אלא המדובר בבקשה לעיכוב ביצוע החלטה.

2. לאחר שעיינתי בבקשה ובתצהיר המצורף לה, נחה דעתי כי דינה של בקשה זו להידחות ללא קבלת כל תגובה, וזאת מן הטעם הפשוט, שעיכוב ביצוע איננו דרוש בעניינינו כלל וכלל, שכן אין המדובר בהחלטה אופרטיבית, או בהחלטה הכוללת הוראה כלשהי אותה יש צורך לעכב מכל סיבה שהיא.

3. על פי החלטתי הנ"ל מיום 1.11.10, הורתי למבקשים להגיש הודעה לא יאוחר מיום 10.11.10 בה יודיעו אם ברצונם להמשיך בהליכים נגד נתבעים 4,3 ו-5. בנסיבות אלו ולאור טענת המבקשים כי הם עומדים לנקוט בהליכי ערעור לבית המשפט העליון, אני מאריך למבקשים את המועד להגיש הודעה זו לא יאוחר מיום 31.3.11 או עד סיום הליכי הערעור. ובכל מקרה, הנני מורה למבקשים להודיע לבית המשפט מה עלה בגורל הליכי הערעור.

4. למעלה מן הנדרש אוסיף כי חרף המסקנה אליה הגעתי בהחלטתי מיום 1.11.10, על פיה החלטתי מיום 10.1.10 אינה החלטה שניתנה במעמד צד אחד, הוספתי ובחנתי, מעבר לנדרש, את הטענה לגופה ובהתאם להוראת הפסיקה, אשר קבעה כי על בית המשפט לבחון 2 מבחנים במסגרת בקשה כזו והם: הסיבה לאי ההתייצבות וסיכויי התביעה. על כן, ובמסגרת בחינת שני המבחנים, נדרשתי כאמור לשאלת סיכויי התביעה, כאשר הבהרתי כי אין המדובר בעמדה סופית ונחרצת בתביעה. נוכח האמור, טענותיו של ב"כ המבקשים בעניין זה תמוהות בלשון המעטה.

5. לא אוכל לסיים את החלטתי מבלי להביע את מורת רוחי אודות הסגנון הבוטה בו נקט ב"כ המבקשים וכן לרמזים, אשר הפנה אליהם שכביכול בית משפט זה, גיבש עמדה כבר בתחילת הדיון. התנהלות זו אינה ראויה ואין לה מקום.

6. המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ד' כסלו תשע"א, 11 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: