סמירה נ' אשקר ואח'

פסק דין

לפני תביעה, אשר עניינה תאונת דרכים מיום 1.11.10 אשר התרחשה בן רכב התובעת, הנהוג על ידי נהג התובעת (להלן: "התובעת") לבין רכב של הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") המבוטח על ידי הנתבעת 2.

על פי הנטען בכתב התביעה, התאונה אירעה שעה שרכב הנתבע סטה מנסיעתו בנתיב השמאלי על מנת לפנות ימינה ופגע ברכב התובעת, שעה שנסע בנתיב הימיני ועמד לפנות ימינה גם כן. בשל הפגיעה נפגע צידו השמאלי של הרכב לכל אורכו.

2. לאור האמור לעיל, התובעת עותרת לקבל הסך של 10,759 ₪ לפי הפירוט הבא:

2.1 הסך של 8,809 ₪ - נזק ישיר של הרכב עפ"י דוח שמאי, כולל ירידת ערך 3.5%.

2.2 הסך של 950 ₪ - שכר טרחת שמאי

2.3 הסך של 1,000 ₪ - בגין הפסדים נלווים

3. מנגד, בכתב הגנה שהגישו הנתבעים נטען כי, רכב הנתבע נסע במסלולו כדין שעה שרכב התובעת עקף אותו מימין, עלה על המדרכה ופגע בו.

4. בדיון שהתקיים היום בפני העידו ונחקרו הנהגים.

5. לאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו על ידי הצדדים, לרבות תמונות של רכב התובעת, ושמעתי את הנהגים, הגעתי למסקנה כי גרסת נהג התובעת עדיפה על פני גרסת הנהג מטעם הנתבעת, ואנמק.

6. ראשית, עדות נהג התובעת הייתה מהימנה עלי, לוותה בחוות דעת שתומכת את גרסת נהג התובעת וכן בתמונות המעידות על נזק ברכב, כפי גרסת נהג התובעת.

7. שנית, בעוד התובעת יכולה היה להציג ראיות בדבר הנזק ומיקומו על דרך של חוות דעת שמאי המלווה בתמונות הנזק , הנתבע לא הציג בפני דבר, מלבד טופס הודעה לחברת הביטוח.

8. שלישית , התנגדות הנתבעים לסכומים המבוקשים ע"י התובעת וכן טענת הנתבעים כי לרכב לא נגרמה כל ירידת ערך וכי ערכו בשוק כלי הרכב, נמוך מהנטען, אינם מבוססים ואינם מסתמכים על שום ראיה, או חוות דעת כדי להוכיח צדקת דבריהם.

9. רביעית, בטופס ההודעה לחברת הביטוח, טוען נהג המשאית כי רכב התובעת עלה על המדרכה, והוא פגע בה.גם אם עקיפת רכב התובעת אינה כדין, אין בה כדי לפטור את נהג המשאית מהזהירות המוטלת עליו שעה שמבצע פניה ו/או עובר נתיב.

לכך ראה, תקנה 41 לתקנות תקנות התעבורה, תשכ"א-1961 : "נוהג רכב לא יפנה ימינה או שמאלה תוך כדי נסיעה או כשהוא מתחיל לנסוע ולא יסטה מקו נסיעתו, אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש".

וכן תקנה 42: "נוהג רכב המתכוון לפנות ימינה, לא יפנה אלא כשהוא נמצא עד כמה שאפשר סמוך לשפה הימנית של הכביש ואין בצדו הימני רכב אחר בתנועה, ויפנה ימינה פניה חדה, זולת אם סומן אחרת על פני הכביש".

10. לאור האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה . עם זאת, באשר לרכיב התביעה שעניינו הוצאות ניידות בתקופת התיקון, אין אני סבורה, כי יש מקום לפסיקתו של פיצוי כזה, שכן לא הוצגו לי כל ראיות ביחס להוצאות אלו.

סוף דבר

11. הנתבעות תשלמנה לתובעים ביחד ולחוד את הסך של 8,809 ₪ עפ"י דוח השמאי וכן הסך של 950 ₪ בגין חוות דעת השמאי. סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.