סמולינסקי ואח' נ' ב.מ.ב.י מערכות תוכנה בע"מ

פסק דין

1.לפני תובענה שעניינה הפרת זכויות יוצרים של התובעים על ידי הנתבעת. נטען כי האחרונה גזלה, תוך שימוש בלתי חוקי ובאופן בוטה, בזכויות התובעים במאגר נכסי נדל"ן שבבעלותם, תוך עשיית עושר ולא במשפט על חשבון התובעים.

2.לאחר הליך ביניים, ניתנה החלטה על שמיעת הוכחות והגשת תצהירי עדות ראשית, ונקבע מועד לדיון. במהלך הישיבה הצעתי לצדדים להכריע בסכסוך לפשרה על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

לאחר דברים אלה, הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר דיוני לפיו קיבלו את הצעת בית המשפט, ובגדרו של ההסדר הדיוני, הוסכם על סיכומים קצרים לצורך הכרעה.

3.בקצירת האומר, אפרט את טיעוני הצדדים.

התובעים טוענים כי הנתבעת לא חלקה על דבר עצם העתקת הנתונים ממאגר התובעים, אלא על עצם השאלה אם העתקה זו היוותה הפרת זכויות יוצרים של התובעים, וממילא ברי כי אחד ממוקדי המחלוקת העיקריים בין הצדדים הינה השאלה האם מאגר התובעים והנתונים המופיעים בו נהנים מהגנת זכויות יוצרים.

4.ביום 27.4.11 ניתן פסק דין חלקי בתובענה זו בעניין צו המניעה הקבוע, לפי נאסר על הנתבעת לעשות כל שימוש במאגר התובעים ו/או במידע הכלול בו ו/או בעדכונים של המידע כתוצאה מתחקור ו/או טיפול במידע ע"י התובעים, כל זאת באמצעות המאגר שמפעילה הנתבעת.

התובעים טוענים כי הם הקימו מאגר המספק מידע על נכסי נדל"ן המוצעים למכירה ו/או להשכרה בשוק. המאגר מתעדכן באופן שוטף ורציף, ובכלל זה עובר כל נכס תחקור ראשוני ותחקורים חוזרים מדי 3 שבועות ע"י התובעים, והדבר כרוך בעבודה והשקעה רבה.

5.המאגר משווק למשרדי תיווך שונים תמורת דמי מנוי חודשיים של כ- 455 ₪. המאגר משווק ומועבר לידי המנויים באמצעות 2 תוכנות מחשב המאפשרות חיפוש מהיר ונוח של המידע הכלול במאגר על פי כל קריטריון מבוקש (להלן: "התוכנות"). תוכנה אחת פותחה על ידי חברת מידן מערכות בע"מ בשיתוף עם התובעים. התובעים הינם בעלי זכויות השיווק וההפצה הבלעדיים של התוכנה בירושלים וסביבתה (אזור חיוג 02). התוכנה השנייה – תוכנת "קוד נדל"ן" פותחה במיוחד עבור התובעים ע"י מל"מ מערכות והיא בבעלות הבלעדית של התובעים. עוד חשוב לציין, כי בסיס הנתונים בתוכנות זהה לגמרי.

6.לא מדובר בהעתקה חד פעמית או מקרית, כי אם העתקה שיטתית ויומיומית.

הנתבעת הצהירה כי: "נערכה סריקה ידנית אנושית של נתונים חדשים במאגר הנתונים של אתר האינטרנט קוד נדל"ן... ועדכון נתונים חדשים בכרטיס הנכס הספציפי של bamby.expert ככל שנמצאו נתונים חדשים" (סע' 22 לתצהיר).

התובעים מדגישים כי העובדה שהנתבעת העתיקה ופרסמה מידע שגוי שנלקח ממאגר התובעים, מוכיחה מעל לכל צל של ספק כי הנתבעת כלל לא מבצעת תחקור ואו אימות נתונים לגבי המידע המועלה במאגר שלה, זאת בניגוד מוחלט לאמור בסעיף 15 לתצהיר מטעמה.

מדובר ביצירה מסוג לקט, שכן המדובר על מאגר של נכסי נדל"ן, אשר מהווה "יצירה" המוגנת לפי סעיף 4 לחוק זכויות יוצרים.

דרך פעולת התובעים מלמדת על היצירתיות והמחשבה שהשקיעו הם בהשגת הנתונים ועריכתם על מנת שהמאגר ייחשב יצירה הנהנית מזכויות יוצרים.

התובעים מפנים לע"א 2790/93 Roberet E.Eisenman ואח' נ' אלישע קימרון, פ"ד נד(3) 817, שם נקבע:

"אשר למידה הנדרשת של ההשקעה והיצירתיות נאמר: "רואי לציין שלפי כל הגישות אין מדובר אלא במבחנים מינימאליים, הן לעניין ההשקעה והן לעניין היצירתיות הנדרשת.. השקעה, מתבטאת בהשקעת משאב אנוש כלשהו: זמן, מאמץ, כישרון, כסף, ידע, שיפוט, פיתוח, כאב או טעם אישי... נדרש שהשקעת היוצר תעבור מינימום מסוים, אם כי מינימום זה נמוך מאוד. נדרש ש"ניתן יהיה להבחין בתרומתו העצמאית של היוצר" או ש"המוצר ניתן להבחנה מאבני הבניין שלו" (עניין אינטרלגו, בעמ' 170)". (שם, 830).

7.כן טוענים התובעים כי המאגר בכללותו מהווה יצירה מוגנת, וגם בחירת הנתונים הכלולים בו וסיווגם נהנית מהגנת זכויות יוצרים, ומפנים לספרו של ט' גרינמן, זכויות יוצרים, אמנים ומפיקים, הוצאת סדן, בציינו:

"כאשר הופעלה יצירתיות בבחירה ובסיווג של החומר, חלה זכות יוצרים גם באלה. על כן, למרות שגם במאספים שכאלה החומר עצמו אינו מוגן, נראה שתחול כאן גרסה מצומצמת של ההלכה המסורתית, לפיה לא ירשו בתי המשפט, במרבית המקרים, לעורך מאוחר לעשות שימוש בחומר הנאסף וסווג בידי קודמו, ליצירת מאסף מאותו סוג מבלי שיבצע עבודת סיווג עצמאית". (שם, 26).

התובעים טוענים כי אף אם נתנו לנתבעת את קוד הגישה לתוכנות, דבר המוכחש מכל וכל ע"י התובעים, הרי שמעולם לא נתנו לנתבעת רשות להעתיק ולעשות שימוש בלתי חוקי במאגר שלהם, וכל ניסיון לטעון ההיפך הינו מופרך מיסודו. חמור מכך, עצם העובדה שעובד הנתבעת רכש מנוי לשימושו ו"לשימוש" הנתבעת, מלמדת על כך.

התובעים מסתמכים, כאמור, אף על עוולת הגזל ללא קשר לשווי של הנכס, ללא קשר לתמורה שנתקבלה אצל הגזלן מהנכס וללא כל קשר למה שעושה הגזלן עם הנכס (ע"א 655/89 מטלון נ. כף פ"ד מה (3) 845, 850), וכי אין זה גם משנה הלך הרוח, או כוונתו של הגזלן (ע"א 347/90 סודהבל בע"מ נ. ספילמן פד"י מז' (3) 459, בעמ' 472).