סמארה נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש לאחר שלכאורה נהג משאית לגביה שקילה הראתה על חריגה מהמשקל המותר בהתאם לרישיון הרכב.

ב"כ המבקש טען כי אין בידי המדינה ראיות טובות לכאורה שכן הראיות נעדר תעודת כיול למשקל.

ב"כ המבקש טען כי בהתאם לפקודת המידות והמשקלות מחוייבת המדינה להציג תעודת כיול כתנאי לאמינות השקילה.

עוד טענה ההגנה כי אין המדובר בחריגה ניכרת מהמשקל המותר (על גבול עבירת הקנס) ובנסיבות אלה אין הצדקה להמשך ההליך המנהלי.

ב"כ המדינה טענה כי בידיה ראיות לכאורה כי המבקש נהג משאית גדולה כאשר היא עמוסה במשקל יתר.

עוד נטען כי למבקש עבר תעבורתי עשיר ומכביד המעיד על מסוכנותו, מה שאינו מצדיק על רקע העבירה שבוצעה, קיצור או ביטול הפסילה.

דיון והכרעה –

בבש"פ 6732/10 מדינת ישראל נגד שגיב קבע בית המשפט העליון את ההלכה הבאה:

"על מנת לקבוע כי התגבשו ראיות לכאורה, די שיימצא כי קיימות ראיות גולמיות שיש בהן פוטנציאל לקשור את המשיב לעבירות המיוחסות לו"

החלטה זו של בית המשפט העליון ניתנה במסגרת בקשה לביטול פסילה מנהלית.

הלכה זו תואמת את עמדת התביעה בפני לפיה די בראיות שהציגה כדי שניתן יהיה לקבוע כי יש בידי המדינה ראיות לכאורה נגד המבקש:

המדינה הציגה תעודת שקילה לפיה נשקל הרכב בו נהג המבקש ונמצא כי משקלו 78840 ק"ג במקום משקל כולל מותר של 59000 ק"ג.

היעדרה של תעודת הכיול בשלב זה אינה משפיעה על הראיות הגולמיות שהציגה התביעה, ואין כל מניעה כי תעודת כיול תתווסף לראיות עת ישמע התיק העיקרי.

לשלב משפטי זה, די לה לתביעה בתעודת השקילה המקימה לכאורה משקל אסור ביחס למשאית הגדולה בה נהג המבקש.

גם הטענה לפיה המדובר במשקל על גבול ברירת המשפט, אינה טענה חזקה בפרשה זו.

משקל יתר הוא מצב היוצר סיכון רב, שכן ככל שחורג הנהג בהעמסת רכבו, כך קטנה יציבות הרכב וקטנה יכולת הבלימה של הרכב עת יידרש הנהג לבלימת חירום.

החלטת המחוקק להציב רף של קנס עד חריגה של 25%, אינה הופכת חריגה של 26.8% לנעדרת סיכון ולכן הצמיד המחוקק לחריגה זו סנקציה של פסילה מנהלית.

החלטת הקצין בנסיבות המתוארות לעיל סבירה לחלוטין ונכונה בעיני.

לשיקולי הקצין יש להוסיף גם את העובדה כי המבקש נוהג משנת 1990 ולחובתו 73 (!) הרשעות קודמות כולל עבירות דומות ועבירות תנועה כמעט מכל סוג המופיע בפקודת התעבורה ותקנותיה.