סמארה ואח' נ' סמארה ואח'

פסק - דין

עניינו של ההליך בתביעה לפסק דין הצהרתי, לפיו ייפוי כח נוטריוני מיום 20/4/1988 (נספח א' לכתב התביעה), עליו חתום אסמעיל עואד סמארה, אבי התובעים (להלן: "המנוח") והמתיימר להעביר את זכויותיו במספר חלקות קרקע ביישוב טירה לנתבע, הינו בטל ומבוטל וכך גם כל הפעולות שבוצעו במקרקעין באמצעותו.

ההליך נפתח בדרך של המרצת פתיחה, אולם לאור טענת הזיוף שהעלו התובעים ולאור כוונתם להסתייע בעדות מומחה להוכחת תביעתם, החליט כב' השופט זפט, ביום 15/10/2006, על הסבת ההליך לתובענה רגילה שמספרה לעיל.

טענות התובעים

ביום 20/4/1988, חתם המנוח בפני הנוטריון עו"ד חוסני עראקי על יפוי כח בלתי חוזר, לפיו העביר המנוח 3/88 חלקים מחלקה 33/7767 לנתבע (נספח ג' לתצהיר התובע 1, להלן: "יפוי הכח המקורי"). לטענת התובעים, במועד כלשהו בסמוך לחודש מאי 2003, זייף הנתבע את ייפוי הכח והוסיף בשורה השניה את המשפט "ובהיותי הבן היחיד להורי" וכן את המשפט "וכמו כן דונם אחד ומאתיים ושמונים מטר מרובע בגוש 7771 חלקה 25 וכן כל זכויותי בגוש 7762 חלקה 9" (נספח א' לתצהיר התובע, להלן: "יפוי הכח המתוקן").

לטענת התובעים, הנתבע עשה שימוש בייפוי הכח המתוקן ורשם הערת אזהרה לטובתו על חלקות המקרקעין.

טענות הנתבע

בכתב הגנתו ביאר הנתבע, כי את הקרקעות המצויינות בייפוי הכח המתוקן, הוא קיבל מהמנוח, בן דודו (סב התובעים הוא אחיו של אב הנתבע), כדין, וזאת במסגרת חילופי קרקעות שהתקבלו בירושה במשפחתם. לטענתו, הוסכם, כי כל משפחה תקבל לבעלותה את חלקות הקרקע בהן היא משתמשת בפועל. בהתאם למוסכם, הוחלפו בין בני המשפחה ייפויי כח בלתי חוזרים, אשר נועדו להוציא את המוסכם מן הכח אל הפועל. ייפוי הכח העומד במרכזו של הליך זה הוא אחד מאותם ייפוי כח, שהוחלפו בין בני המשפחה.

הנתבע טען, כי תחילה נחתם ייפוי כח בנוגע לחלק מחלקה 33 בגוש 7767, ולאחר מכן תוקן והוספו גם חלקה 9 בגוש 7762 וחלקה 25 בגוש 7771. לטענתו, כל התיקונים נעשו על ידי הנוטריון עראקי ונחתמו על ידי המנוח.

במקביל לייפוי הכח האמור ובהתאם למוסכם, קיבל המנוח מאבי הנתבע ייפוי כח, המעביר לבעלותו את חלקו של הנ"ל בחלקה 35 בגוש 7769.

הנתבע דוחה מכל וכל את טענת הזיוף. לטענתו, המשטרה סגרה את תלונת התובעים על זיוף מחוסר ראיות, ואף בוחן הטאבו, אשר בדק ובחן את ייפוי הכח, אישר את רישום הערת האזהרה על בסיסו.

גדר המחלוקת

בישיבת קדם משפט מיום 28/2/2010, הודיע ב"כ התובעים, כי אין מחלוקת בין הצדדים בנוגע לייפוי הכח המקורי, שהתייחס לחלק מחלקה 33 בגוש 7767.

המחלוקת נסובה סביב הוספת שתי החלקות האחרות (חלקה 9 וחלקה 25), אשר לטענתו הוספו בשלב מאוחר יותר, כאשר המנוח כלל לא חתם על התיקון האמור. עוד טען ב"כ התובעים, כי התוספת נעשתה רק על עותק אחד מבין שלושה עותקים של ייפוי הכח.

ב"כ הנתבע טענה, כי הנוטריון עראקי הוא זה שהוסיף את שתי החלקות לייפוי הכח, וזאת על בסיס רצונו והסכמתו של המנוח, כחלק מהסכם החלפת הקרקעות המשפחתיות.

בהחלטה מאותה ישיבה קבעתי, כי לאור עמדות הצדדים, השאלה היחידה הטעונה הכרעה היא - האם הוספת חלקות 9,25 לייפוי הכח נעשתה על פי רצונו של המנוח, באמצעות עו"ד עיראקי, כטענת הנתבע, או שמא מדובר בתוספות מאוחרות, שנעשו ללא הרשאה ועל כן דינן בטלות.

עוד קבעתי, כי לאור טענת הנתבע, לפיה מדובר בתוספת שנעשתה על פי רצונו והסכמתו של המנוח, הרי שמדובר בטענת הגנה מסוג "הודאה והדחה" ולכן הנטל להוכיחה הוא על הטוען אותה - הנתבע. לפיכך, התהפך סדר הבאת הראיות באופן שתחילה נשמעו עדויות מטעם הנתבע ולאחריהן העדויות מטעם התובעים וכך גם ביחס לסיכומי הצדדים (ראה גם אורי גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית בעמ' 82-82).

עתה הגיעה עת ההכרעה.

הקדמת מילין

בטרם ניגש להכרעה מן הראוי להדגיש מספר נקודות: