סמארה ואח' נ' משטרת ישראל-תחנת טייבה ואח'

החלטה

1.עיינתי בבקשת הפרקליטות.

2.למעט העובדה שממונה (ששמו לא הוזכר) בדק את החלטת בית המשפט ומצא כי יש לחקור את השמאי, כך, ללא כל נימוקים, אין בבקשה כל נימוק המסביר את עמדת המדינה.

3.אף שבית משפט זה מנהל לא אחת תיקים גם בסדר הגודל בו מדובר בתיק זה, ואף שבית משפט זה לעולם אינו כופה על צדדים לוותר על חקירה נגדית, דומה שקיים פער רב באופן שבו תופס בית המשפט את יעילות החקירה הנגדית של השמאי מטעם התובע, לבין עמדת אותו ממונה.

4.זו חוות הדעת של השמאי מטעם התובע:

א.הקטנוע לא נבדק ולא הוצג.

ב.לפי הצהרת הבעלים הקטנוע היה במצב תקין (הדגשה לא במקור).

ג.מחיר הקטנוע נכון לתאריך הגניבה 6,300 ₪.

5.מכאן עולה התמונה הבאה:

הקביעה היחידה של שמאי התובע היא מחיר הקטנוע נכון ליום הגניבה. קביעה זו ניתנת לבדיקה באמצעות מחירון מתאים.

בדרך אגב יש לציין, כי הפער בין חו"ד שמאי התובע לבין חו"ד שמאי צד ג' באשר לשווי האופנוע (אם או לוּ היה תקין) הוא 1,100 ₪ (6,300 ₪ לפי חו"ד התובע, 5,200 ₪ לפי חו"ד שמאי צד ג').

מעבר לכך, השמאי מטעם התובע לא בדק את הקטנוע, והסתמך על הצהרת התובע כי הקטנוע תקין.

בכל הכבוד, אין כל תועלת בחקירת השמאי על הצהרת התובע, והרי התובע עצמו ייחקר בחקירה נגדית (כמו גם עדים אחרים שיוכלו, אולי, להעיד על מצב הקטנוע).

6.אם, למרות סדר הגודל שבו מדובר, ולמרות שזו בדיוק חו"ד המומחה מטעם התובע, סבור הממונה כי יש לזמן שני שמאים לחקירה, ראוי כי המומחה יתייצב ויסביר עמדתו. בהתאם, וככל שבית המשפט יקבל עמדה זו (ובית המשפט פתוח לכך), ייתכן שיוקדש לתיק זה זמן רב יותר מהזמן שהוקדש לו מלכתחילה.

7.ההחלטה שהובאה בבקשת הפרקליטות – אינה רלבנטית.

אף אלמלא מסכימה המדינה לפסיקה על דרך הפשרה בשאלת שווי האופנוע, לא ברורה התועלת שבחקירה נגדית של השמאים כאשר העובדות שבבסיס חוות דעתם כלל אינן ידועות לשניהם.

במצב כזה, עדיין נותרת בעינה העובדה שקיים קדם משפט שנועד לייעל את הדיון, לקצר את הזמן השיפוטי היקר ביותר המוקדש לתיק זה ולחסוך בהוצאות ניכרות על הבאת שני שמאים.

הבקשה שהוגשה מטעם המדינה היא הנותנת שנדרשת התייצבות הממונה על מנת שיסביר את עמדת המדינה, שכן למעט אמירה לאקונית לפיה החלטת בית המשפט נשקלה – ונדחתה, אין בה כל התייחסות לנתוני תיק זה, שטרחתי ופירטתי לעיל.

מפאת הכבוד שרוחש בית משפט זה לעמדת כל מתדיין, מצאתי לנכון לפרט את אותם נתונים.

8.אין עסקינן בנושא של פשרה כלל, אלא בנושא של ניהול המשפט.