סמארה ואח' נ' חדאד

החלטה

1.לפני בקשה לתיקון כתב תביעה. בקשת התיקון נסבה על טענת התובעים להבנה מחודשת של תכנית המתאר רמה ג/983 (להלן גם: "תכנית המתאר"), הנסמכת על פרשנות מוסכמת של המומחים מטעם שני הצדדים, אל מול פרשנותה/ הבנתה של תכנית המתאר בראשיתם של הליכים אלו על ידי התובעים הנסמכת לטענתם על פרשנות מוטעית של המועצה.

2.הנתבע מתנגד לבקשה. לטענתו מבקשים התובעים לסרבל ההליכים, תוך התעלמות בוטה מהמצב המשפטי אשר פועל לרעתם, ותוך התעלמות ממעמדה הסטטוטורי של "דרך ציבורית מאושרת קיימת" לפי תכנית המתאר. קביעות המומחים אינן משנות ממעמדה הסטטוטורי של כל הדרך הקיימת בשטח היום על מלוא רוחבה, כדרך ציבורית לפי תכנית המתאר. לטענת הנתבע, אין כל התפתחות עובדתית או משפטית המהווה עילה לתיקון כתב תביעה. הלכה היא כי בית משפט לא יתיר תיקון שספק אם יתרום לבירור כל השאלות האמתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים. בענייננו, אין ולא כלום בין התיקון המבוקש למחלוקות האמתיות בין הצדדים ולכן יש לדחות הבקשה. לחלופין טוען הנתבע, כי יש לדחות הבקשה מחמת שיהוי בהגשתה. עילת התיקון ידועה הייתה לתובעים מזה זמן רב (שכן זו עמדת המומחה מטעמם).

3.הגם שהנני סבורה כי בנסיבות העניין קיים מקום להתיר את התיקון המבוקש, ראוי לציין ובפרט לנוכח טענותיו הרבות של הנתבע לגופו של עניין, כי אין משמעו של היתר לתיקון כתב תביעה קבלה אוטומטית של גרסתם או פרשנותם המחודשת של התובעים לתכנית המתאר, בין אם היא נסמכת על הסכמות המומחים ובין אם לאו.

4.יחד עם זאת דומני, כי תיקון כאמור יתרום לבירור המחלוקות האמתיות בין הצדדים. דווקא למקרא תגובתו של הנתבע הוברר עוד יותר, כי קיימת מחלוקת מובהקת בנוגע למשמעותו של הצבע החום בתשריט, המסמן לכאורה את גבולות הדרך שבמחלוקת. המדובר במחלוקת אשר ממילא היה על בית המשפט להכריע בה לנוכח חוות דעת המומחים, והסכמותיהם בנק' זו, ולנוכח עמדתו החולקת של הנתבע ומהנדס הוועדה המקומית.

5.בענייננו ניתן להקיש ממגמת המחוקק כפי שהינה משתקפת בתקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984. בתקנה זו נקבע מנגנון המאפשר תיקון אוטומטי של כתבי טענות, ללא נטילת רשות מבית המשפט, 15 יום לאחר שהומצאה לבעל הדין חוות דעת מומחה. המחוקק למעשה קבע, כי חוות דעת מומחה מהווה עילה אוטומטית לתיקון כתבי טענות. אמנם בענייננו, בקשת התיקון לא נסבה על קבלת חוות הדעת (וממילא בחלוף 15 יום התיקון אינו אוטומטי), כי אם לנוכח הצהרה מוסכמת של המומחים לפר' בדבר משמעותו של הצבע החום בתשריט. ואולם מאחר שהסכמת המומחים בנוגע לפרשנות נקודתית המצויה בתחום מומחיותם, עשויה בהחלט לשנות את התמונה המשפטית או העובדתית, מוצאת אני כי יש מקום להצדיק מתן היתר לתיקון כתב התביעה.

6.אשר לטענת השיהוי, מפנה הנתבע לדיון מיום 15.1.13 ממנו עולה, כי לכל הפחות במועד זה ידעו התובעים על אי ההתאמה הנטענת (נק' זמן מוקדמת יותר המסמלת בבירור ידיעת התובעים אודות הפרשנות המחודשת לא הוכחה). יודגש, כי בו באותו מועד ביקש ב"כ התובעים לתקן את כתב התביעה. בפועל, הבקשה לתיקון כתב תביעה הוגשה ביום 17.4.2013.

7.לטענת התובעים המתינו לשמיעת עדותו של מהנדס הועדה המקומית (שנקבעה ליום 21/3/2013) ולאחר שמיעת עדותו הסתבר להם, כי עמדת המועצה עליה הסתמכו אינה נכונה. ממילא ומאחר שלמעט שמיעת עדותו של המהנדס לא חל כל שינוי משמעותי בהתפתחות ההליכים, ממועד שנתגלו לתובעים העילה המצדיקה תיקון כתב התביעה ועד למועד הגשת הבקשה לתיקון, ומשעמדו התובעים על בקשתם לתיקון כתב תביעה עובר לגילוי ההתפתחויות הרלוונטיות ולא זנחו בקשתם, איני מוצאת כי יש מקום לדחות בקשתם אך מטעם זה. המדובר בפגם פרוצדוראלי שלא הסב נזק לנתבע וממילא נרפא בפסיקת הוצאות מתאימות.

8.לאור כל האמור הנני מתירה תיקון כתב התביעה בכפוף להפקדת הוצאות לנתבע על סך 750 ₪. זאת בין היתר לאור השלב בו הוגשה הבקשה [לאחר שהגיש הנתבע תצהירי עדות ראשית זה מכבר (על פי החלטה מיום 28.1.2013)].

9.בכפוף להפקדת הוצאות, יוגש כתב תביעה מתוקן עד ליום 1.9.2013. כתב הגנה מתוקן יוגש עד ליום 6.10.2013.

ניתנה היום, ט"ז אב תשע"ג, 23 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: