סמאגה נ' שתרובי ואח'

פסק דין

עניינו של פסק הדין שלפניי בנזקי רכוש שאירעו בתאונת דרכים מיום 2.9.09 בין רכב התובע מ.ר. 78-784-14 לבין רכב הנתבע 1 (מסוג משאית) מ.ר. 85-362-15.

לטענת התובע, באותו מועד עמד ברמזור אדום בצומת, כאשר לפתע רכב הנתבע עקף את רכבו מימין ותוך כדי כך פגע ברכבו.

הנתבע מבקש לדחות את התביעה.

לדבריו לא כך אירעה התאונה.

באותו מועד נהג הנתבע 1 במשאיתו בכביש בן 4 נתיבים, 2 נתיבים לנסיעה ישר ו- 2 נתיבים לנסיעה שמאלה, ובעת שהיה בנתיב הימני לכיוון הפניה שמאלה פגע בו בחלקו האחורי השמאלי רכב התובע שסטה לתוך נתיבו.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים מצאתי כי אני מעדיפה את גרסתו של הנתבע על פני גרסתו של התובע ואנמק.

אציין תחילה, כי הנתבע הניח לפניי תרשים המקום (נ/2) שם מסומנים מסלולי הנסיעה של כלי הרכב. מדובר בשעה בה הכביש עמוס מאוד.

רכב הנתבע הינו רכב משאית סמיטריילר היינו גורר ונגרר. אורכו כך עולה על 18 מטר.

לדברי הנתבע פגע התובע בארגז הכלים שלו, המצוי במרכז העגלה, ובמרחק של כ- 13 מטר מחזית הרכב.

פגיעה במיקום זה (אשר אושרה למעשה על ידי התובע בעדותו) אינה מתיישבת עם גרסת התובע לפיה רכב הנתבע עקף אותו ופגע בו שכן התרחשות כזו (כפי שטען התובע) תוצאתה הייתה קרוב לוודאי פגיעה עם חזית המשאית ולא בשליש האחרון שלה.

סבירה יותר בעיני היא גרסת הנתבע לפיה התובע סטה ממסלולו על מנת לפנות ימינה וזאת כאשר אינו שם לב לכך שמדובר במשאית הגוררת עגלה.

יצויין כי מסקנה זו נתמכת מכך שהתובע אישר כי אינו מכיר את המקום, ואף את דברי הנתבע כי התובע הודיעו שבדעתו לנסוע לטבריה ולא לקריות כפי שטען בעדותו.

זאת ועוד, בצדק טען נציג הנתבעת כי התובע נמנע מהבאת עדים רלוונטיים לקרות האירוע וזאת יש לזקוף לחובתו כמצוות הפסיקה בעניין זה. כבר נקבע בפסיקה, כי בעל דין הנמנע מהבאת ראיה המצויה בהישג ידו לפני בית המשפט, ניתן להסיק מכך שלו הייתה מובאת הייתה פועלת כנגדו (ראה ע"א 548/78 פלונית נ' אלמוני פ"ד לה (1) 736)

ברכב התובע במועד התאונה נסעו רעייתו ובתו ואף אחת מהן לא הובאה לחזק את גרסתו.

אשר לטענת התובע כי שלום, קצין הבטיחות של הנתבע אישר באוזניו (או באוזני העד מטעמו מר מיכה ביבי) כי הנתבע אשם בתאונה, הרי שלא מצאתי לייחס לה משקל רב. אותו מר שלום שהינו אכן קצין הבטיחות של הנתבע לא זומן לבית המשפט ליתן עדות כמו כן לא הובררה סמכותו לאשר או להכחיש חלקו של הנתבע בתאונה.

יצוין כי בניגוד לאמור, אותו שלום גבה מפיו של הנתבע את ההודעה שנשלחה לחברת הביטוח (נ/1) ולפיכך לכל הפחות מפיו של הנתבע, קיבל מידע אחר אודות קרות התאונה (וראה פרטי אותה הודעה).

אשר על כן ומכל האמור לעיל, התביעה נדחית.

התובע ישא בהוצאות הנתבעים בסך של 300 ₪ ומע"מ כחוק.