החלטה
ענין זה הועבר כעת לטיפולי, לאור פרישתה של כב' הרשמת ש. פומרנץ לגמלאות.
הענין הנתון להכרעתי, הינו בקשת הנתבעת למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר".
לטענת הנתבעת, אין התובענה כשירה להתברר בסדר דין מקוצר, שכן התובענה אינה נסמכת על התקשרות תקפה שבין הצדדים, שכן לטענתה, לא נכרת כל הסכם בין התובעת לנתבעת, אלא התובענה נסמכת על הסכם שנכרת בין הצדדים, אלא צד ג', אשר אינו מוסמך להתקשר בשמה של הנתבעת, התקשר בהסכם עם התובעת. לפיכך, בהיעדר הסכם שבין הצדדים, יש לעמדתה, להורות על מחיקת הכותרת.
התובעת טוענת, מצידה, כי הדרישה למחיקת כותרת, אינה נכונה ומתאימה בהקשר זה, שכן התובענה עומדת בתנאי הכשירות הקבועים והנקובים בתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984.
אקדים ואומר, כי הנתבעת שוגה בפרשנות מהותה של הטענה המועלית על ידה.
תובענה כשירה להתברר בסדר דין מקוצר, לפי תקנה 202 (א), ככל שתמלא אחר מכלול הדרישות, והן, תביעות על סכום כסף קצוב, מכח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות בכתב.
במקרה דנן, מתקיימות כל הדרישות הטכניות, לניהול הליך בסדר דין מקוצר.
לענין דרישת הראיה בכתב, ישנו צורך במסמך חתום בידי הנתבע, או בחתימתו. (ראה לענין זה, א. גורן, "סודיות בסדר דין אזרחי" מה' 10, עמ' 395-397). במקרה דנן, אין חולק כי חוזה קיים, ואולם הנתבעת טוענת כי צד ג' אשר חתם בשמה, אינו מוסמך, ולא היה מוסמך להתחייב בשמה כלפי התובעת.
טענה זאת, הינה טענה עובדתית, אשר מן הדין היה לאמתה בתצהיר; ואולם היות ושאלת מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר", אינו מצריך בירור עובדתי, אלא אמור להיות נסמך על טענות משפטיות בלבד, גידרה של הטענה, הנסמך על דבר שבעובדה, חורג מהטענות אשר יש להתחשב בהן בעת בחינת התאמתה של תובענה לניהולה בסדר דין מקוצר.
קיומו של חוזה, הנחזה להיות חוזה אשר לגביו ישנן ראיות בכתב, ומכוחו מוגשת תובענה בסדר דין מקוצר, לסכום קצוב, מספיק על מנת לעמוד בשאלת הכשירות.
למעלה מן הצורך, אוסיף ואבהיר, כי מהותה של טענת הנתבעת, הינה כי אכן חוזה קיים, ואולם לטענתה, אותו חוזה אינו מחייב אותה, בין אם מדובר בטענה הנוגעת לזיופו של מסמך, ובין אם מדובר בטענה הנוגעת לחריגה מהרשאה.
כך או כך, טענה זאת, מחויבת בהגשת תצהיר מפורט המבאר מהי עילתה של טענת ההגנה, ומדובר בטענה אשר על פניה, מצריכה בירור עובדתי, אשר אינו מתאים לשלב של מחיקת הכותרת בסדר דין מקוצר. עצם העלאתה של הטענה, יכול ואף יקנה לתובעת את הזכות לחקור את הצד אשר מעלה את אותה טענה עובדתית.
לפיכך, הבקשה למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר" נדחית. הנתבעת תגיש בקשה למתן רשות להתגונן בתוך 30 ימים מהיום, ובהתאם הבקשה תידון בפני.
שאלת ההוצאות בגין הליכים אלו, והתמשכותם, תידון במסגרת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן.
ככל שלא תוגש בקשת רשות להתגונן בתקופה כאמור, רשאית התובעת ליטול פסק דין.
ניתנה היום, ט"ז שבט תשע"ב, 09 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.