סלעי נ' חביב ואח'

פסק דין

לפני תביעה על סך כ- 9,000 ₪ ותביעה שכנגד על סך כ-4,000 ₪ שיסודן בתאונת דרכים מיום 3.3.09. התאונה ארעה בדרך ירושלים בהרצליה ובמהלכה נגרם נזק לדופן ימין של רכב התובע (GMC) ולדופן שמאל של רכב הנתבעים (מאזדה).

התובע טוען בכתב התביעה כי נסע במסלול השמאלי מתוך 2 מסלולים שהופכים למסלול אחד. הוא המשיך בנסיעה ישר. הנתבע נסע במסלול הימני ואז עקף אותו רכב התובע ובזמן שביקש להיכנס למסלול הימני פגע רכב הנתבעים ברכב התובע בחלק הימני האחורי.

הנתבע טוען כי רכב הנתבעים נסע בנתיב הימני ורכב התובע בנתיב השמאלי. רכב התובע סטה ימינה אל נתיב נסיעת רכב הנתבעים ופגע בדופן שמאל של רכב הנתבעים.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיות שלפני החלטתי לדחות את התביעה העיקרית ולקבל את התביעה שכנגד.

אין חולק כי רכב התובע נסע בנתיב השמאלי בכביש הולך וצר והיה עליו להשתלב בנתיב הנסיעה של רכב הנתבעים. התובע טען כי רכבו הקדים את רכב הנתבעים והיה על הנתבע לאפשר לו להשתלב בנתיב הימני, ועל כך העיד גם עד ראיה ניטראלי שעבר במקום.

דא עקא, מכתב ההגנה ומן העדויות עולה כי זמן קצר לפני התאונה עקף רכב התובע את רכב הנתבעים. עד הראיה הבחין בתאונה עצמה, ואכן בזמן התאונה הקדים רכב התובע את רכב הנתבעים. ברם, אין לנתק את התאונה מן הנסיבות שקדמו לה. רכב התובע נהג בפראות ועקף את רכב הנתבעים שלא כדין במקום להתאים את מהירות נסיעתו לתנאי הדרך ולהשתלב בתנועה כהלכה.

אני מקבל את עדויותיהם של הנתבע ושל אשתו באשר לנסיבות שקדמו לתאונה. רכב התובע שהיה במסלול השמאלי מבין שלושה, מסלול המיועד לפניה שמאלה בלבד, המשיך בנסיעה ישר, תוך שהוא מפריע לנתיב נסיעתו של רכב הנתבעים שהיה בנתיב האמצעי. חילופי הדברים שהיו בצומת גרמו לכך שהתובע החליט להקדים את רכב הנתבעים ויהי מה ועל כן ניסה לעקוף את רכב הנתבעים במקום שבו נעשה הכביש צר.

אני מאמין לעדויותיהם של הנתבע ושל אשתו, אשר העידו כי מיד לאחר התאונה אמר להם התובע כמה וכמה פעמים כי "עשה את זה בכוונה". (אינני סבור שהתובע התכוון לכך שפגע ברכב הנתבעים במכוון אלא שהעקיפה הפרועה נעשתה במכוון).

האחריות לתאונה מוטלת במלואה על התובע ועל כן אני דוחה את התביעה ומקבל את התביעה שכנגד.

לעניין הנזק –

בהתחשב בכך שהתובעת שכנגד היא חברה העוסקת בהשכרת רכב, אני רואה להפחית 15% מעלות תיקון נזקי רכב התובעת שכנגד.

בהתאם לכך, התביעה העיקרית נדחית.

התובע ישלם לנתבע 1 הוצאות משפט בסך 500 ₪, ואת שכר העדה מטעם הנתבע 1 בסך 300 ₪.

סכום זה ישלם התובע בנוסף לפקדון שהפקיד התובע בקופת בית המשפט. פקדון זה יועבר לנתבע 1.

התשלום ישולם תוך 30 יום.

הנתבעים שכנגד ישלמו לתובעת שכנגד את הסכומים הבאים:

3,602 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 29.3.09;

אגרות משפט כפי ששולמו והוצאות התובעת שכנגד בסך 500 ₪.

התשלומים ישולמו תוך 30 יום.