סלע נ' קמזון קליין ואח'

החלטה

בקשה לסעדים זמניים

הבקשה:

בפני בית המשפט מונחת בקשת לקבלת שני צווי עיקול זמניים, האחד על חשבונות הבנק של המשיבים, והשני על שלושה רכבים שבבעלותם. כן, מבקשת המבקשת לקבל צו מניעה שיאסור על המשיבים לעשות כל פעולה לביטול חוזה מכר הדירה שנחתם בינה לביניהם.

רקע לבקשה:

בין המבקשת למשיב 1 נחתם, ביום 28.2.10, חוזה לרכישת דירה. לטענת המבקשת, עובר לחתימת החוזה היא העבירה למשיב 1 260,000 ₪. המבקשת אף קיבלה את מפתחות הדירה, על מנת לערוך בה שיפוצים, כבר ביום 1.3.10. על אף שלפי החוזה הייתה אמורה לקבל לידיה את המפתחות רק חודשיים מאוחר יותר. מרבית הכסף הועבר ישירות לידי המשיב 1, בלא שהועבר דרך בנק המשכנתאות. זאת, לאור הבטחתו של המשיב 1 כי ישלם את הכסף ישירות לבנק ובכך יסלק את המשכנתא שרבצה על הדירה.

לטענת המבקשת היא שילמה למשיב 1 יותר ממחיר הדירה, כפי שאף אושר בחתימתו מיום 21.5.10. להבטחת התחייבות זו מסר המשיב 1 למבקשת שיק של החברה שבעלותו, לפיו אם לא ישלם הוא את המשכנתא הרובצת על הדירה תוכל המבקשת להשתמש בשיק כדי לשלמה בעצמה, ולהשלים בכך את רישום זכויותיה בדירה.

ביום 7.7.10 קיבלה המבקשת מכתב מב"כ של המשיב 1 ובו דרישה לשלם את סכום המשכנתא הרובץ על הדירה. ביום 20.7.10 התקבל מכתב נוסף מב"כ של המשיב 1 ובה דרישה נוספת לשלם את המשכנתא, ואם לא יוסדר התשלום יבוטל חוזה המכר.

בעקבות מכתבים אלו הפקידה המבקשת את שיק הביטחון שקיבלה מן המשיב 1, אולם השיק חזר בלא שנפרע.

מנגד, טוען המשיב 1 כי הוא לא קיבל לידיו תמורה מלאה בעבור מכירת הדירה. המשיב 1 התרה כי בשל כך הוא יבטל את חוזה המכר, לאור אי עמידתה של המבקשת בתשלומים, כך לטענתו.

המשיבה הגישה לבית משפט זה תביעה לסעד הצהרתי שיצהיר כי שילמה למשיב 1 את כל המגיע לו על פי החוזה וכי אסור לו לפעול לביטול חוזה המכר, ועליו לדאוג למימוש התחייבויותיו לפי החוזה. וכן תביעה לסעד כספי לתשלום סכום המשכנתא הרובצת על הדירה בגובה 476,407 ₪. סכום זה הוא כסכום שיק הביטחון שניתן, כשהוא משוערך נכון ליום הגשת התביעה (להלן: התביעה העיקרית).

על מנת שהתביעה העיקרית לא תהפוך לאות מתה, לטענתה, הגישה המבקשת בקשה זו לקבלת הסעדים הזמניים.

טענות המבקשת בבקשתה לקבלת הסעדים הזמניים:

בנוגע לצו המניעה שביקשה המבקשת, הרי שלטענתה יש לתת לה צו זה במעמד צד אחד, שכן, בחוזה המכר נכלל סעיף לפיו בכוחו של המשיב 1 לעשות שימוש בייפוי כוח שניתן לו על מנת לבטל את הודעת המשכון והחוזה.

לטענת המבקשת יש לתת את הצו המבוקש במעמד צד אחד, שאם לא כן קיים החשש שהמבקש 1 יבטל באופן חד צדדי את החוזה. ביטול זה יכול להוביל את המשיב 1 למכור את הדירה לצד ג' או, למצער, לעשיית מעשים נוספים שיהיו בלתי הפיכים.

לאור האמור, טוענת המבקשת כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה, שכן, היא קיבלה כבר חזקה בדירה ואם יבוטל החוזה היא תידרש למצוא מקום מגורים אחר. לעניין זה לא תועיל בידה זכייה מאוחרת בתביעה העיקרית. מנגד, אם תדחה התביעה העיקרית, הרי שהמשיב 1 יקבל לידיו את הדירה בלא כל קושי או הפסד.

לעניין צו העיקול הזמני המבוקש, טוענת המבקשת כי שילמה את מלוא סכום הדירה במזומן ואף ביתר. לטענתה, למרות התשלום,ממשיכה לרבוץ על הדירה משכנתא, אשר לא סולקה על ידי המשיב 1. שיק הביטחון שניתן למבקשת כהבטחה לסילוקה הוא חדל פירעון.

לאור התכחשותו המוחלטת של המשיב 1 לתשלומים שקיבל קיים חשש ממשי כי ירוקן את חשבון הבנק שלו ויותיר את המבקשת מול שוקת שבורה. בכך יסקל המשיב 1 את היכולת למשש כל פסק דין שיתקבל כנגדו בתביעה העיקרית.

דיון והכרעה:

לעניין הבקשה לקבלת צו מניעה זמני, מקור הסמכות למתן צו זה הוא בסעיף 75 לחוק בתי המשפט ובסעיף 1 לתקסד"א גם יחד.