סלמן נ' מדינת ישראל

פסק דין

בית משפט לתעבורה בתל אביב-יפו [כב' השופטת נועה פראג-לבוא], הרשיע את המערער עפ"י הודאתו בעבירות לפי סעיף 62 (9) לפקודת התעבורה, זיוף סימן המשמש לזיהוי רכב ונהיגה ללא רישיון רכב תקף, וגזר דינו בנסיבות לפסילה בפועל של ארבעה חודשים, קנס של 2,000 ₪, פסילה מותנית ומאסר מותנה.

בערעור נטען שהעונש שהוטל בבית משפט קמא חמור יתר על המידה, כשעיקר הטענה היא שלעובדות דומות יכלה התביעה להאשים את המערער בעבירה קלה יותר עפ"י התקנות, שגם היא רלוונטית לאותן עובדות.

אינני יכול לקבל את הערעור.

אין ערכאת הערעור מתערבת בענישה של הערכאה הדיונית, אלא מקום והענישה של הערכאה הדיונית הינה מוטעית קיצונית וכך לא המצב בענייננו.

עבירה לפי תקנה 303 או העבירה בה הואשם המערער, או עבירה של זיוף מסמך לפי סעיף 418 לחוק העונשין בכוונה לקבל דבר הינן עבירות ה"מכסות" נסיבות עובדתיות דומות, ושיקול הדעת בידי התביעה בכל תיק באיזו עבירה להאשים את הנאשם.

בנסיבות המקרה שבפניי, מדובר בעבירה שריח פלילי עולה מן המעשה, להבדיל מתעבורתי, ולכן, בנסיבות, גם בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המערער ועברו התעבורתי, שאינו מכביד יתר על המידה, לא ניתן לומר שמדובר בפסק דין מוטעה של בית משפט קמא ולכן, הערעור נדחה.

ניתנה והודעה היום י"א אייר תשע"ב, 03/05/2012 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: