סלמין נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

פסק דין

תביעה זו הוגשה נגד החלטת הנתבע לזקוף לתובע ולאשתו הכנסה רעיונית מנכסים שירשו ונגד חוב שיצר הנתבע לתובע בשל זקיפת ההכנסות. לטענת התובע ואשתו, אין להם כל זכויות בנכסים שבגינם זכויות בהם זקף להם הנתבע הכנסה רעיונית.

העובדות

התובע, עאמר סלמין, יליד 1956, נשוי לאשתו נעמה סלמין. התובע קיבל קצבת הבטחת הכנסה לסירוגין החל משנת 2000.

ביום 10.8.06 הופסק לתובע תשלום הקצבה לפי סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה. כנגד החלטה זו הגיש התובע תביעה בבל 11860/06. הנתבע הודיע בכתב ההגנה באותו הליך כי אושרה תביעת התובע החל מחודש 4/06 בשיעור 80%, כמקדמה, עד לאחר ביצוע שומת נכסים של אביו (באל-בירה) וחמיו (באל-רם) (להלן: "הנכסים"), בהם לטענת הנתבע ירשו התובע ואשתו זכויות. בעקבות הודעה זו, ביקש התובע למחוק את התביעה, והתביעה נמחקה.

בעקבות שומה שנערכה לשני הנכסים, הודיע הנתבע לתובע על הפחתת גמלת הבטחת הכנסה בסך 1,532 ₪ (1,155 ₪ בגין הנכס באל-בירה ו-309 ₪ בגין הנכס באל-רם) ויצר חוב לתובע בסך 75,558 ₪ בגין ההפרשים בין גמלת הבטחת ההכנסה ששולמה לתובע מחודש 4/06 ועד למועד בו נקבע גובה ההכנסה הרעיונית שנזקפה לתובע ולאשתו.

טענות התובע

התובע טוען כי לא היו בפני הנתבע ראיות להוכחות הזכויות הנטענות, שלו ושל אשתו, בעזבונות אביו וחמיו. התובע מדגיש שהנתבע לא ערך כל חקירה בנושא זה וממילא אין בידיו ראיות להוכחת טענותיו בדבר הזכויות הנטענות.

לחילופין טוען התובע כי אין ליתן משקל לשומות של הנכסים בשל פגמים שנפלו בעריכת השומות.

דיון והכרעה

לאחר שעיינו במכלול העדויות והראיות שבתיק ובטענות הצדדים, אנו סבורים שהיו בפני הנתבע ראיות לביסוס החלטתו לייחס לתובע ולאשתו זכויות בנכסים. להלן נימוקינו לקביעה זו.

הנכס באל-בירה:

אין מחלוקת כי אביו של התובע, שנפטר בשנת 2003, בנה בית דירות על קרקע פרטית בבעלותו וכי בעת עריכת השומה בית הדירות היה בן ארבע קומות.

גרסת התובע בעדותו היתה שאביו בנה לפני כ-20 שנים ארבע דירות בשתי קומות ומכר אותן לצדדים שלישיים סמוך לאחר השלמת בנייתן, תוך הותרת זכויות בניה על הגג. על פי גרסת התובע, ארבעה מאחיו בו שתי קומות נוספות לאחר מות אביו בשנת 2003, כאשר בכל קומה שתי דירות. לדבריו, אחיו בנו לעצמם דירות על הגג כי "היה להם כסף", בעוד שלו "לא היה כסף" ולכן הוא לא בנה. לעניין זה טוען התובע כי איננו עובד משנות ה-80 בשל בעיות רפואיות קשות מהן הוא סובל, ובין היתר עבר אירוע מוחי ואירועי לבבי.

גרסת התובע אינה מקובלת עלינו בשל סתירות מהותיות בינה לבין ראיות אחרות בתיק. במסגרת חקירה של תושבות התובע ואשתו שנערכה בשנת 1996, נגבתה הודעה מאשת התובע ביום 18.4.96 (נ/2). לשאלת החוקר במה עובדים התובע ואשתו השיבה אשת התובע:

"אני לא עובדת ובעלי אדם חולני ולא עובד וחמי עוזר לנו לחמי יש בנין שבו הרבה דירות שמשכיר אותם ויש לו כסף. בית חמי באל-בירה".

אמירה זו סותרת בבירור את גרסת התובע בדבר מכירת הדירות שאביו בנה סמוך לאחר השלמתן. יש לתת לעדות זו של אשת התובע משקל ראייתי רב לאור העובדה שהיא ניתנה באופן ספונטני, במסגרת חקירה על תושבותה, הרבה לפני שהיתה יכולה להיות מודעת למשמעות המשפטית שתהיה לה לגבי תביעה עתידית לגמלת הבטחת הכנסה.

טענת התובע כי אחיו גרים בשתי הקומות העליונות בלבד וכי שתי הקומות הראשונות שייכות לאנשים שאינם בני המשפחה נסתרת על ידי עדותו של מר אחמד לאוזי, שהועסק כמודד על ידי השמאי גיורא אנגלהרט. על פי עדותו של מר לאוזי, אשת התובע מסרה לו, בעת שנלוותה אליו לביקור בנכס, שאחיו של התובע גרים בשתי הקומות הראשונות.

התובע לא הביא לעדות מי מאחיו שלטענתו בנו את שתי הקומות העליונות של המבנה לאחר פטירת אביו ולא תמך את גרסתו זו בכל ראיה אחרת. לא זו אף זו, נמצאו סתירות בגרסת התובע בדבר זהותם המדוייקת של אחיו שהינם בעלי זכויות בבניין. בתצהיר עדותו הראשית טען שארבע הדירות שנבנו בשתי הקומות העליונות בנכס נבנו על ידי אחריו יעקוב, נאסר, אנוור ועומר ושייכות להם. לעומת זאת, בטופס התביעה שהגיש (נ/1) טען שלאחיו יעקוב, אנוור, נאסר וגמאל דירות בנכס.

מעבר לכך, נמצאו סתירות בין עדויות התובע ואשתו באשר לאופן השימוש בנכס לפני פטירת האב. לטענת התובע בעדותו, אביו לא גר בנכס זה מאחר שעל פי גרסתו, לאחר השלמת בניית שתי קומות הוא מכר את הדירות שבנה בהן וגר עם אחד מבניו בשכירות. לעומתו העידה אשתו כי אבי התובע גר בנכס זה עם ילדיו.