סלמה נ' עיריית רחובות

פסק דין

לפניי הודעה על חדילה מגבייה ובקשה להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

ביום 15.9.13 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 להשבת כספים ששולמו ביתר בגין אגרת ביוב (להלן: "בקשת האישור" ו"החוק", בהתאמה).

בבקשה טען המבקש לשתי עילות:

האחת – לפי חוק העזר לרחובות (אגרת ביוב)(תיקון), התשס"ב-2002 (להלן: "חוק העזר") נקבע תשלום למ"ק מים. עוד נקבע כי האגרה תופחת ב-2% בכל שנה החל מ-1.1.02 ועד 1.1.14. בפועל קרן החיוב לא הופחתה באופן מלא בהתאם לחוק העזר. על כן נעשתה גבייה עודפת.

השנייה - בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (להלן: "חוק ההתייעלות הכלכלית"), נקבע כי אופן הצמדת תעריפי אגרת הביוב תקבע על יד מועצת רשות המים והביוב. עד הגשת הבקשה לא ניתנה הוראת הצמדה. המשיבה המשיכה להצמיד את התעריף גם לאחר כניסתו לתוקף של חוק ההתייעלות הכלכלית. על כן הצמדת התעריף אינה חוקית. גם הצמדה זו הביאה לגבייה עודפת בגין אגרת הביוב.

הקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור היא "כל ציבור מחזיקי הנכסים בתחום שיפוטה המוניציפאלי של העירייה, אשר החזיקו נכסים ברי חיוב באגרת ביוב ואשר שילמו אגרת ביוב לעירייה במהלך 24 חודשים שקדמו להגשת הבקשה".

המשיבה הגישה ביום 15.12.13 הודעה על חדילה מגבייה בהתאם לסעיף 9 בחוק (להלן: "הודעת החדילה"). הודעת החדילה נתמכה בתצהירו של מר מנחם רוזנטל, מנהל אגף המיסים במשיבה, שזו הצהרתו (להלן: "מר רוזנטל"):

"2. ...העירייה מודיעה כי היא תתקן את סכום אגרת הביוב הנגבה מכוח חוק עזר לרחובות (אגרת ביוב), התשנ"ז-1996... כך שתעריפו יתאים להוראות ההצמדה שבחוק ההתייעלות הכלכלית..., וכך שלא תיווסף הצמדה בגין מדדים מאוחרים למועד פרסום החוק הנ"ל. יישום הנ"ל יחול ביחס לכלל הנכסים המחויבים באגרת ביוב לפי חוק העזר.

3. בנוסף העירייה תתקן את סכום אגרת הביוב הנגבה מנכסים הכלולים בפרט 3 לתוספת לחוק העזר, בהתאם להוראות התוספת ...

4. האמור לעיל יחול באופן מיידי על כל חיובי אגרת הביוב אשר יידרשו מכוח חוק העזר החל ממועד הודעה זו ואילך.

4. בנוסף, העירייה החלה בסקירת ספריה על מנת לאתר חובות שטרם נפרעו נכון למועד הודעה זו ותבצע תיקון של גובה החיוב בהתאם לאמור בהודעת החדילה דנן".

(סעיפים 5-2 בתצהירו של מר רוזנטל).

ביום 19.12.12 צירפה המשיבה תצהיר נוסף של מר רוזנטל ובו הבהרה כי החדילה מגבייתם של "חובות עבר" (כאמור בסעיף 4 בתצהירו הראשון של מר רוזנטל) חלה באופן מיידי מיום הודעת החדילה.

סעיף 9 בחוק קובע כדלקמן:

"(א) הוגשה בקשה לאישור בתביעה כמפורט בפרט 11 בתוספת השניה (בחוק זה - תביעת השבה נגד רשות), לא ידון בה בית המשפט אלא לאחר שחלפה תקופה של 90 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה לאישור ובית המשפט רשאי להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו (בסעיף זה – המועד הקובע).

(ב) בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגביה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור והוכח לבית המשפט כי היא חדלה מהגביה כאמור לכל המאוחר במועד הקובע.

(ג)...".

נוכח הצהרותיו של מר רוזנטל הוכח כי המשיבה חדלה מהגבייה נושא בקשת האישור. "המועד הקובע" חל תשעים יום לאחר שהוגשה בקשת האישור (סעיף 9(א) בחוק). בענייננו, בקשת האישור הוגשה כאמור ביום 15.9.13 שעל כן "המועד הקובע" חל ביום 15.12.13 וביום זה הוגשה בקשת החדילה, שעל כן הוגשה בתוך המועד הקובע.

משמתקיים בענייננו האמור בסעיף 9(ב) אין לאשר את בקשת האישור ולכן בקשת האישור נדחית.