סלמאן נ' ערפאת

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה כספית על סכום קצוב, בלשכת ההוצאה לפעול. עניינה של התביעה אי פירעון חוב נטען על ידי הנתבע בערכי קרן של 18,000 ₪ מחודש 5/03. התובע הינו בעל חנות לממכר עץ וחומרים לעבודות נגרות והנתבע הינו נגר. התביעה הוגשה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סך של 42,210 ₪.

2.הנתבע טען להתיישנותה של התביעה. לאחר טיעוני הצדדים בכתב ניתנה ביום 6.6.13 החלטתי על פיה התביעה ברובה לא התיישנה. הקרן של 14,000 ₪ אשר בגינה ניתנו שקים לפירעון, לא התיישנה שכן יש להתחיל ולמנות את מניין ימי ההתיישנות החל מיום חילולם של השיקים. באשר ליתרת הקרן בסך של 4,000 ₪ אשר לא הוצגו שקים שניתנו לפירעונה, הרי שחוב נטען זה התיישן.

3.התביעה הינה תביעה כספית ולא תביעה על פי שטר. התובע נסמך על קבלה ותעודת משלוח שהוציא שניהם על שמו של הנתבע.

4.השיקים הינם שיקים משוכים על ידי מר נוהאד טאהא. הנתבע מאשר כי ביצע עבודת נגרות פרטית עבור מר טאהא, שעה בה היה שכיר בנגריה. לדבריו לא הוא רכש את החומרים מן התובע אלא מר טאהא אשר ישלם תמורתם בשיקים שלו עצמו. התובע ערך עבורו את הרשימה של החומרים ומר טאהא הזמין אותם מן התובע ודאג להובלתם.

5.התובע טוען לעומתו כי כפי שנהוג אצלו בעסק רכש התובע את חומרי הנגרות הנדרשים לעבודה שביצע, עבור מר טאהא, בעצמו, אולם שילם באמצעות שיקים שמסר לו מר טאהא. שיקים אלו חזרו, ולפיכך נותר החוב לא משולם.

6.השאלה הינה אם כן מי ביצע את עסקת רכישת חומרי הנגרות, הנתבע או מר טאהא. לעניין זה יש לציין כי הנתבע לא ביקש לזמן לעדות את מר טאהא והעידו בפני התובע, מי שלטענת התובע הוביל את הסחורה אל הנתבע, מר שופאני ביסאם והנתבע.

7.התובע הצהיר בתצהיר העדות הראשית מטעמו כי אין זו העסקה הראשונה או היחידה שביצע הנתבע אצלו לרכישת חומרי נגרות באמצעות שקים של לקוחות. הנתבע מכחיש זאת וטוען כי היה עובד שכיר וכי מדובר בעבודה חד פעמית במסגרתה התבקש לבצע בעצמו עבודת נגרות עבור לקוח ולפיכך, הורה ללקוח לרכוש את המוצרים בעצמו.

8.התובע לא הוכיח כי מדובר במי אשר ביצע אצלו עסקאות נוספות מסוג זה. אומנם התובע הצהיר בסעיף 4 לתצהירו כדלהלן- " מהיכרותי עם הנתבע, נודע לי שהוא נגר והוא ביצע עבודות נגרות עבור לקוחות שונים והוא נהג לקנות חומרי עץ אצלי ולשלם לי בשיקים של לקוחות.". לא הובא שום מסמך התומך בטענה זו. יתרה מכך בסעיף 9 לתצהירו מצהיר התובע כי הנתבע מסר לו לאחר השקים המדוברים שיקים נוספים שאף הם חוללו. בחקירתו הנגדית אומר הוא כי הרשום בסעיף זה בתצהירו אינו נכון ולא נמסרו שקים נוספים (ראה עמ' 7 לפרוטוקול שורות 16-24).

9.מכאן מסיקה אני כי יש לקבל את טענת הנתבע כמוכחת על פיה העסקה נשוא הליך זה הינה העסקה היחידה לרכישת חומרי נגרות בין התובע לנתבע. לפיכך לא ניתן ללמוד מנוהג בעסקאות אחרות אלא יש לבחון את העסקה האמורה.

10.האם הוכח כי העסקה הייתה אכן עם הנתבע? לצורך כך אבחן את השאלה מי נכח בעת ביצוע העסקה. לטענת התובע הנתבע הוא זה אשר הזמין אצלו את רכישת החומרים ונכח במקום. בחקירתו הנגדית ציין במפורש כי הנתבע הוא אשר מסר לו את השיקים (פרוטוקול עמ' עמ' 6 ש' 24). עוד הוא מציין בחקירתו הנגדית כי הנתבע הגיע אליו עם אחיו ואמר כי הוא צריך לשלם בשיקים של לקוחות . הנתבע טוען כי הוא זכור את כל הפרטים מעיון בחשבונית. יש לציין כי חלפו למעלה מעשר שנים מאז העסקה ועד לעדות בבית המשפט בשל השיהוי בהגשת התביעה.

11.הנהג מוביל החומרים, על פי עדותו מציין כי הגיעו אליו שנים. הנתבע, אותו הוא מזהה באולם, שוב יש לזכור כי חלפו עשר שנים והעד אינו מציין היכרויות נוספות עמו. וכי היה עמו אדם נוסף ג'ינג'י ולאחר מכן מציין כי גם אדם נוסף. הוא עומד על כך כי הנתבע הוא אשר שילם לו במזומן. לדבריו הוא מזהה את הפרצוף רק שהיה קטן יותר.

אוסיף ואציין ביחס לעדותו כי העד זוכר בדיוק מי היה אצלו, כך שהואיכול היום לזהות את פניו של הנתבע לאחר עשר שנים, כאשר על פי עדותו שלו לא היו ביניהם עוד עסקאות. הוא זוכר במדויק מי שילם לו ומה הוביל מאיזו נקודה לאיזו נקודה. אולם, ביחס לשאלות המתייחסות למעמד חתימת התצהיר, אשר נחתם שנה וחצי לפני חתימת התצהיר, אין הוא זוכר דבר.

12. לפיכך, קש לקבוע על פי עדויות התביעה מי נכח בעת הזמנת החומרים. התובע טוען כי הנתבע ואחיו. אולם, הוא אשר טוען בתצהירו כי נעשו עם הנתבע עסקאות נוספות ונמסרו שקים נוספים, טענה הנסתרת בחקירתו הנגדית. לפיכך, לא ברור האם יכל לזהות את הנתבע ומה משמעות אמיתות עדותו זו. כך, ביחס למוביל, אשר מעיד כי לא היו לו עסקאות נוספות עם הנתבע אך לאחר עשר שנים יודע לזהותו בוודאות ולזכור פרטי האירוע כאשר אינו זכור פרטי אירוע מלפני שנה וחצי ואין לכך כל הסבר.

13.הנתבע טוען כי כלל לא היה במעמד הזמנת החומרים ולא במעמד הזמנת ההובלה. למעט עדויות אלו, אשר כאמור ישנם קשיים להסתמך עליהן לצורך קביעת ממצאים, מציג התובע את הקבלה עבור השקים וכן את תעודת המשלוח.

על החשבונית או הקבלה אין התובע טוען כי הנתבע חתום. לטענתו הוא חתום על תעודת המשלוח. המוביל לעומתו אומר כי מי שחתום הוא "מוחמד שנמצא כאן, שני אנשים, מוחמד ועוד שני אנשים שעזרו לי עם הסחורה." (פרוטוקול עמ' 9 ש' 22).

מוחמד הנתבע טוען כי לא היה במקום, כי לא המוביל הנטען הוא אשר הוביל את הסחורה אלא טנדר של התובע. בכל מקרה הוא אמר לטאהא להוביל את הסחורה לנגריה. כאשר הסחורה הגיעה עזר לפריקת הסחורה יחד עם אחרים.

14.במקרה זה גם אם חתם מר מוחמד על תעודת המשלוח, דבר המוכחש על ידו, איןה דבר יכול הלוות מבחינתי ראיה יחידה לכך כי הוא אשר הזמין את הסחורה ולא מר טאהא. שכן אין מחלוקת בין הצדדים כי הסחורה יועדה לצורך עבודת נגרות שתבוצע על ידי מר טאהא והגיוני הוא כי הסחורה תובל אליו.

15. מנגד יש לזקוף לחובתץ הנתבע את העובדה כי בחר שלא לזמן לעדות את מר טאהא ולא מסר הסבר מספק לכך.

16.נמצא לטעמי כי מאחר ונטל ההוכחה רובץ לפתחו של התובע יש לבחון האם עמד בו אם לאו. כפות המאזניים מאויינות ולפיכך, לא עמד התבוע בנטל ההוכחה ודין תביעתו הכספית נגד הנתבע להדחות.