סלמאן נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה שהגישה המבקשת, היא הנתבעת בתיק זה, לחייב את התובעת היא המשיבה, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה, בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984.

התובעת הגישה נגד המבקשת תביעת נזיקין בגין נזקי רכוש שונים שנגרמו לביתה, לטענתה, על ידי כוחות צה"ל, אשר השתלטו על ביתה מיום 5.1.2009 ועד 8.1.2009, במהלך פלישת הצבא לשכונת אלזיתון, במסגרת מבצע "עופרת יצוקה".

בכתב ההגנה כפרה המבקשת בחבותה לפצות את התובעת בגין הנזקים שנגרמו לה וטענה, כי מדובר במלחמה וב"מעשה מדינה" כשבנסיבות אלה, אין המדינה נושאת באחריות נזקי הצד הנלחם נגדה. עוד הוספיה המבקשת, כי הנזקים נגרמו במהלך ועקב פעולה מלחמתית, ועל כן עומדת לה ההגנה הקבועה בסעיף 5 לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב- 1952.

בקשות מעין אלו, אשר מוגשות במסגרת תביעות שהוגשו על ידי תושבי רצועת עזה והרשות הפלסיטינית בקשר לאירועים שהתרחשו שם, מתקבלות כמעט בכל התיקים המתנהלים נגד המדינה. עדות לכך היא ריבוי הפסיקה בעניין זה, שחלקה הוזכרו וצוטט על ידי המבקשת במסגרת בקשתה והתשובה לתגובה.

ברם, במקרה דנן ולאור מחדלי המבקשת בניסוח הבקשה כפי שיתואר להלן, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. כפי שיפורט בהמשך, הרושם מקריאת הבקשה הינו כי היא הוגשה במנותק מעובדות התביעה בתיק זה, וכי הפרקליט שהגישה, פשוט לקח בקשה אחרת שהוגשה בתיק אחר, שינה את הכותרת של הבקשה ואת מספר התיק והגישה בתיק זה, מבלי לבחון את המקרה הספציפי ותוך התייחסות לתובעים אחרים ולאירועים אחרים שאינם קשורים.

בעמוד השני לבקשה טוענת המבקשת כי "עסקינן בתביעה של 5 תובעים- עזבונות ויורשים. על הסף יאמר, בטרגדיה כאובה עסקינן, כל אימת שמקופחים חיי אדם או שהללו נפגעים". ובהמשך בסעיפים 81-82 לבקשה, מוספיה המבקשת וטוענת, כי "התביעה הוגשה בהעדר חוות דעת רפואית באשר לסיבת מותם של המנוחים או פציעתם של הנפגעים.... התביעה דינן הוגשה בלא צווי ירושה, המעידים על כי התובעים אכן הינם יורשי המנוחים והזכאים לתבוע את נזקיהם, 27 מהתובעים הינם עזבונות, אשר אינם אישיות משפטית וכלל אין ביכולתם לתבוע." ובהמשך בסעיף 109 עותרת המבקשת מבית המשפט "לצבות על כל אחת מקבוצת המשיבים להפקיד ערובה בשיעור הולם לתשלום כל הוצאותיה של המבקשת".

לא צריך להכביר מילים על כך שאין שום קשר בין טענות אלו לבין המקרה הנדון בתביעה כאן. בענייננו, מדובר בתביעה בגין נזקי רכוש ולא בתביעה בגין נזקי גוף ולפיכך אין צורך בהגשת חוות דעת רפואית. יתרה מכך, אין המדובר באנשים שקיפחו את חייהם, ואין כל צורך בצו ירושה. זאת ועוד, מדובר בתובעת אחת, חיה ונושמת ולא בעיזבונות של אנשים שקיפחו את חייהם במהלך פעולה מלחמתית זו או אחרת כנטען בבקשה ובתגובה.

המבקשת המשיכה באותה מגמה של התייחסות לנסיבות ואירועים אחרים שאינם קשורים לענייננו גם בתשובה לתגובה. בסעיף "יד" בעמ' 3 לתשובה מציינת המבקשת כי :" בקצירת האמור תחזור על עיקרי דבריה ותטען כי המנוחים נפגעו כתוצאה מפעולה אשר העמידה את חיילי הנתבעת בסכנת חיים ממשית ומיידית....." ובהמשך בסעיף טו טענה המבקשת :" כאמור בבקשה, ובניגוד לנטען על ידי התובעים, המנוחים נפגעו כתוצאה מפעולה מלחמתית עת שהו ברצועה".

שוב, אין שום קשר בין טענות אלו לבין נסיבות המקרה דנן שבו טוענת התובעת, כי חיילי צה"ל השתלטו על ביתה וגרמו לה נזקים.

המבקשת התייחסה לנסיבות האירוע, בקיצור נמרץ ועל קצה המזלג, בסעיף 32 לבקשה ובסעיף 30 בתשובתה. אין בהתייחסות זו, שהובאה בקצרה וללא פירוט, כדי להביא לקבלת בקשה, אשר ברובה מתייחסת לנסיבות ולאירועים אחרים שאינם קשורים לענייננו.

אשר על כן, הנני מורה על דחיית הבקשה.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪.

ניתנה היום, ‏כ"ט טבת תשע"ב, 24 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: