סלם נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית בת 60 יום, שניתנה בגין אחריותו של המבקש לתאונה דרכים.

טיעוני הצדדים

הסניגור טען נגד קיומה של תשתית ראייתית. לטעמו, עדיין לא ברור מיהו האחראי לתאונה, וכי יכול שזהו נהג האוטובוס המעורב, אשר נהג במהירות מופרזת. עוד הוסיף כי המבקש איננו מסוכן, וכי הוא זקוק לרכבו בהיותו נכה צה"ל.

התביעה טענה לקיום ראיות לכאורה ולמסוכנות, והצהירה כי קיים יסוד להניח שיוגש כתב אישום נגד המבקש.

ראיות לכאורה

מדוח הבוחן הנשען על הודעות המעורבים בתאונה, על צילומי הזירה, התרשים ובדיקת שדות הראייה של המעורבים, עולה כי המבקש לא ציית לתמרור עצור המוצב בכיוון נסיעתו, חסם את דרכו של האוטובוס, ובכך נגרמה התאונה.

באשר לתמרור, המבקש טען בחקירתו במשטרה כי עצר לפני קו העצירה, משום שהבחין בקו עצמו, אך לא הבחין בתמרור, ולאחר התאונה ראה שקיים תמרור אך הוא מרוסס בצבע שחור.

התמונות שצולמו בזירה מייד לאחר התאונה מפריכות טענה זו.

באשר למהירות האוטובוס, מזכרו של הבוחן שניתח את דיסקת הטכוגרף של האוטובוס, מפריך את טענת ההגנה לפיה האוטובוס נסע במהירות מופרזת.

האוטובוס אכן גרר את רכב המבקש למרחק של כ-60 מטרים, ההסבר לכך נעוץ בדברי נהג האוטובוס לפיהם לא בלם מיידית, אלא רק לאחר זמן תגובה ארוך.

לא נמצאו בזירה סימני בלימה.

כפי שציטטה התובעת, הנאשם נשאל למי נתונה זכות הקדימה בצומת והשיב: "אני יודע היום שלאוטובוס" וביחס לידיעתו ביום האירוע השיב: "אני לא זוכר". בהמשך נשאל אם מבין שהתאונה אירועה משום שלא נתן לאוטובוס זכות קדימה והשיב: "אני לא מבין את זה, אני רק מתאר לעצמי, אני לא יודע מה עבר לי בראש, אם היה לו זכות קדימה ואני לא ראיתי אותו, אז כנראה שאני עשיתי טעות".

לא יכולה להיות מחלוקת כי זכות הקדימה היתה של האוטובוס. הנאשם עצמו טען כי לא ראה את האוטובוס, ובפועל חסם את נתיבו.

משכך, אני מוצאת כי קיימת תשתית ראייתית להוכחת אחריותו של המבקש לתאונה.

בנוסף קיים בתיק תיעוד רפואי ביחס לפגיעות במבקש עצמו, בשלושת ילדיו ובנהג הפוגע.

מתוך החומר הקיים בתיק עולה כי אשת המבקש הינה הפצועה העיקרית בתיק, אך מאחר ששוחררה מבית החולים בימים אלה, טרם הועבר לתיק החקירה התיעוד הרפואי בעניינה.

נסיבות התאונה מלמדות על מסוכנותו של המבקש, אשר לא הבחין בתמרור "עצור", המוצב כדין, והנראה לעין באופן ברור, נכנס לצומת וחסם את דרכו של האוטובוס ובכך גרם לתאונה, שכתוצאה ממנה נפגעו 6 בני אדם, כמפורט לעיל.

המבקש נוהג משנת 1978, ולחובתו 7 הרשעות קודמות, האחרונה שבהן משנת2003, בגין פקיעת רשיון רכב. עוד בעברו, נהיגה בניגוד לאור אדום ברמזור, נהיגה במהירות מופרזת (שתי עבירות אלה משנת 1999) ועוד.

עברו של המבקש, כשלעצמו, איננו מצביע על מסוכנות.