סלם יחיא ואח' נ' עזריאל מושב עובדים-להתיישבות חקלאית ואח'

החלטה

1.הבקשה שבפניי הינה בקשה לביטול החלטה מיום 14.11.11 ולחילופין עיון חוזר בהחלטה. כמו כן, כללה הבקשה בקשה להארכת מועד אשר נקבע בפסק הדין.

כדי להתייחס לבקשה שבפניי יש לחזור לבקשת המשיב 1 בה ניתנה אותה החלטה נשוא הבקשה שבפניי.

המשיב 1 (להלן: "המושב") ביקש לתקן טעות אשר נפלה בפסק הדין אשר ניתן ביום 16.6.11.

הבקשה התייחסה לאמור בעמ' 34 לפסק הדין שם נקבע כי ההסכם בין המשיב 3, יעקב בטיה (להלן: "בטיה"), לבין מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "המנהל") יתבטל על תנאי.

"התנאי הוא כי המבקש יפנה למנהל וישלים את כל הדרישות החלות כיום לשם חכירת מגרש 158 – תוך שישה חודשים מהיום".

בבקשה נאמר כי במסגרת פסק הדין ניתח בית המשפט את החלטות המושב ביחס להרחבת המושב בכלל ומגרש 158 בפרט, וקבע מספר פעמים כי תנאי מוקדם למימוש זכותו של מומלץ לקבל הפנייה למנהל לשם חכירה מגרש בהרחבה ותנאי מוקדם לזכותו של המבקש 2 בה"פ (עזרי יחיאל – ד.ק) ביחס למגרש 158 - הוא תשלום הוצאות הפיתוח למושב. עם זאת, לא צויין בפסק הדין כי על המבקש 2 לשלם למושב את הוצאות הפיתוח העדכניות לשם חכירת מגרש 158.

לאחר שקבלתי את תגובת המשיבים לאותה בקשה, שהם המבקשים בבקשה שבפניי, והן את תגובת המשיב 3 ולאחר שהתקבלה תשובת המבקש לתגובות אלה, ניתנה על ידי החלטה ביום 17.7.11.

בהחלטה זו נאמר כך "בפסק הדין נקבע במפורש כי על המשיב 2 לעמוד בהוצאות הפיתוח החלות כיום. קביעה זו חלה גם על דמי הפיתוח אותם יש לשלם למשיב 1. לפי האמור בתגובת המשיב 1 נקבע הסכום על ידי המנהל (הכוונה למושב – ד.ק.).

לאור זאת, אין כל מקום לחישובי המבקשים באשר לסכומים שנגבו בעבר או לדרך החישוב.

פסק הדין יתוקן כמבוקש שכן מדובר אכן בהשמטה מקרית.

אין כל מקום להארכת המועד המתבקשת על ידי המשיבים (המבקשים בה"פ – ד.ק.)."

2.לאחר שניתנה החלטה זו הגישו המבקשים "בקשה דחופה למתן הוראות לעניין פסק הדין".

במסגרת בקשה זו ביקשו המבקשים לקבוע כי פסק הדין מהווה אישור או הפנייה של המושב למנהל, לצורך התקשרות בין המנהל לבין המבקש בהסכם חכירה לגבי מגרש 158.

עוד התבקש בית משפט לקבוע כי המושב אינו זכאי להעמיד תנאי כלשהו לתשלום דמי פיתוח מעבר לנוהל התקף היום של המנהל והפקדתם של דמי פיתוח בסך 100,000 ₪ בקופת בית משפט.

עוד התבקש בית המשפט לקבוע כי התקופה להתקשרות המבקש עם המנהל, כפי שנקבע בפסק הדין, יחל ממועד קבלת אישור המושב המופנה למנהל.

בבקשה נאמר כי המושב העלים מבית משפט את הנוהל העדכני של המנהל, אשר קובע תקרה לסכום דמי הפיתוח בסך 100,000 ₪.

המושב איננו מוכן לגבות את הוצאות הפיתוח החלים כיום.

נטען כי ביום 18.7.11 פנו המבקשים למנהל וביקשו לדעת מה סכום ההוצאות הפיתוח שנקבע על ידם כיום.

נמסר למבקשים נוהל מיום 17.2.11 הקובע את תקרת דמי הפיתוח. על פי הנוהל תקרת דמי הפיתוח היא בסך 100,000 ₪