סלימן נ' יוסף ואח'

פסק דין

בפני תביעה לתשלום 20,000 ₪, שכוללת 8,000 ₪ שהתובע טוען כי הנתבעים קיזזו לו שלא כדין וכן 12,000 ₪ עוגמת נפש שנגרמה לו לטענתו.

רקע כללי

הנתבע 2 הוא בית אריזה לפרחים והנתבע 1 הוא מנהל בית האריזה. במהלך השנים, היה התובע רוכש מבית האריזה מוצרים שונים, חומרי אריזה ואף מזון לעובדים הזרים שהעסיק.

מטעמים כלשהם, התשלום בגין רכישות אלה בוצע באמצעות המועצה לייצור ולשווק צמחי נוי (להלן: "מועצת הצמחים") כשזו האחרונה הייתה משלמת לנתבע 2 עבור הרכישות של התובע ומקזזת את הסכומים מתוך התקבולים שהגיעו לתובע בגין שיווק הפרחים שלו שנעשה באמצעות מועצת הצמחים.

טענות הצדדים

התובע, טען באופן הכללי ביותר, כי לא נותר חייב דבר למועצת הצמחים וכל חובותיו לבית האריזה קוזזו באופן שוטף מן התקבולים שקיבל ממועצת הצמחים ועל כן הקיזוז שביצעו הנתבעים אינו כדין ודרש השבתו וכן פיצוי בגין עוגמת נפש.

לטענת הנתבעים, מועצת הצמחים חדלה מפעילותה בשנת 2000 והשיווק של הפרחים החל להיעשות דרך אגרקסקו חברה לייצוא חקלאי בע"מ. עם סיום פעילותה של מועצת הצמחים, היא התחשבנה עם הנתבע 2. מאחר שבתום הפעילות של מועצת הצמחים, נותרו חובות של חקלאים שונים למועצת הצמחים בגין רכישות שלהם מן הנתבע 2, חייבה מועצת הצמחים את הנתבע 2 בחובות אלה. גם לתובע היו חובות כאלה כפי שנטען ומכאן שהנתבע 2 שילם חובות של התובע למועצת הצמחים ועל כן הקיזוז שבוצע – בוצע כדין.

הנתבע 1

אציין כבר עתה, כי בכל מקרה, לא היה מקום לתבוע את הנתבע 1 באופן אישי, באשר לא נטען כלפיו כי פעל באופן המצדיק הטלה של אחריות אישית עליו לפעולות של הנתבע 2 ועל כן יש לדחות את התביעה כנגד הנתבע 1 וכך אני עושה.

הראיות שהובאו בפני

הנתבעים הציגו מסמך התחשבנות של מועצת הצמחים, ליולי 2000 (נ/1) שכלל סכום חוב של התובע ואחרים. לדברי הנתבעים, הנתבע 2 חויב בסכום זה על ידי מועצת הצמחים ופעל לגבות את החובות מכל החקלאים שהופיעו ברשימה.

אציין כי בכתב ההגנה טענו הנתבעים תחילה כי התובע כלל אינו מחזיק מניה בנתבע 2, אלא לכל היותר הוא בעל מניה בבעל מניה של הנתבע 2, אולם מאחר שהנתבעים לא הכחישו, כי התובע היה אמור לקבל מהם כספים וכי בוצע קיזוז מתוך כספים אלה בגין החוב שהתובע חב להם, אין חשיבות לשאלה מה מקור זכותו של התובע לכספים אלה ומה הוא בדיוק המבנה התאגידי שמקים לו זכות זאת.

התובע מצידו הציג לבית המשפט חשבוניות של מועצת הצמחים בהן רואים כי מן התשלומים שהוא קיבל ממועצת הצמחים כתמורה לפרחים ששיווק דרכה, קוזזו בכל חשבונית סכומים בגין בית האריזה, על כן לטענתו אין שחר לטענה כי נותר חייב כספים למועצת הצמחים ועל כן גם אין בסיס לקיזוז שבוצע מן הדיבידנד שאמור היה להיות משולם לו.

כפי שסוכם בדיון, נתבע 1 צילם מספר מסמכים והגישם לבית המשפט לאחר הדיון. בין מסמכים אלה, מכתב של מנהל החשבונות הראשי של מועצת הצמחים מיום 23.12.08 המופנה לנתבע 1 ובו נכתב בעניין חקלאים ממושב יד נתן, כי הגיעו להסדר חוב עם המועצה, לא כולל החוב לבית האריזה. יש לציין כי מכתב זה אינו עוסק בתובע וככל שאין מכתב כזה בעניינו של התובע, איננו תומך בטענות הנתבעים.

מן המסמכים שהגיש התובע (ת/1 – ת/6), נראה כי מועצת הצמחים קיזזה מן התובע באופן שוטף את חובו לבית האריזה. החשבוניות שהוצגו הן חשבוניות לכל חודש בשנת 2000 למעט חודש אוגוסט, כשלא הובהר לבית המשפט אם באוגוסט לא היה שיווק או שחסרה חשבונית אחת. לכאורה, אם מוסכם על הצדדים כי לאחר שנת 2000, מועצת הצמחים לא פעלה עוד והתובע לא שיווק באמצעותה פרחים, הרי שיש טעם בטענת התובע, כי אילו היה חייב כספים למועצת הצמחים, ניתן היה לחייבו בהם במהלך שנת 2000, שכן גם לאחר הקיזוז של חוב בית האריזה, שילמה מועצת הצמחים סכומים לא מבוטלים לתובע בשנה זו.

הקושי לקבוע ממצאים

בתביעה זו, בית המשפט לא קיבל את מלוא המידע הדרוש לו ונראה כי היה על הצדדים להכין חוות דעת חשבונאיות כדי להוכיח טענותיהם וזאת הם לא עשו. התובע, הגיש תביעה לקונית, ללא כל ביסוס באסמכתאות, כשלמעשה כתב ההגנה של הנתבעים, סיפק את רוב הביסוס לתביעת התובע, שכן אילולא כתב ההגנה, כלל לא הייתה בפני בית המשפט אסמכתא כי הנתבע 2 קיזז סכום כלשהו מן התובע או כי שולם לתובע דיבידנד.

מן הצד השני, הנתבעים טענו על פי כרטסת שהציגו לבית המשפט, כי חובו של התובע לשנת 2000 עמד על 10,424 ₪ וביססו זאת על נ/1 שהוא ריכוז חוב שהעבירה להם מועצת הצמחים נכון ליום 6.7.00. אולם, עיון בנ/1 מגלה כי על פיו חובו של התובע עמד על 7,438.52 ₪. הנתבעים לא הציגו לבית המשפט מסמך ריכוז חובות לסוף שנת 2000 וייתכן כי לא היה כזה ועל כן חובו של התובע לכאורה עמד גם לגרסת הנתבעים על סכום נמוך מזה שהראתה הכרטסת שלהם.

עוד אציין, כי התובע טען (כאמור ללא כל אסמכתא) כי קוזז מן התשלומים ששולמו לו סכום של 8,000 ₪ בעוד שכפי שעולה מן המסמכים שצורפו לכתב ההגנה, קוזז לו סכום של 4,429 ₪ בלבד.